מצודות על שמואל ב ד ד
<< | מצודות על שמואל ב • פרק ד' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהוֹנָתָ֜ן מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס וַיְהִ֞י בְּחׇפְזָ֥הּ לָנ֛וּס וַיִּפֹּ֥ל וַיִּפָּסֵ֖חַ וּשְׁמ֥וֹ מְפִיבֹֽשֶׁת׃
מצודת ציון
"נכה רגלים" - שבור רגלים כמו (מלכים ב כג כט)פרעה נכה
"אמנתו" - המגדלת אותו כמו (אסתר ב ז) ויהי אומן את הדסה
"ותנוס" - וברחה
"בחפזה" - ענין מהירות כמו (שמואל א כג כו)ויהי דוד נחפז ללכת
"ויפסח" - נעשה חגר
מצודת דוד
"ויפל" - הבן ההוא נפל מידה ונעשה אז פסח (וכתבו כאן לומר שכוונת הבארותים היה בהריגת איש בושת בכדי להמליך את דוד היות כי לא נשאר מי מזרע שאול להמליכו אחריו כי חשבו שמפיבשת לא הגון למלוכה על כי הוא פסח ברגליו)
"ותנס" - מפחד פלשתים שלא יבואו אל בית המלך לשלול שלל
"מיזרעאל" - אשר נהרגו בהמלחמה ההוא