מצודות על שופטים יד
<< · מצודות על שופטים · יד · >>
פסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"האין" - וכי אין
"ישרה" - מלשון ישר וטובפסוק ד
מצודת ציון
"תואנה" - עלילה כמו (מלכים ב ה ז)מתאנה הוא לי
מצודת דוד
"מושלים בישראל" - ואם הכה בהם בלא עלילה היו הפלשתים חושבים שבני ישראל הסיתוהו והיו נוקמים מהם מה שאין כן על ידי עלילה כי אז יאמרו שמדעתו עשה
"מה' היא" - ה' נתן זאת בלבו
"כי תואנה" - כי בדבר זה יהיה הוא מבקש מפלשתים עלילה להרוג בהםפסוק ה
מצודת ציון
"כפיר אריות" - ארי בחור
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
"ותצלח" - ועברה כמו (שמואל ב יט יח)וצלחו הירדן
"וישסעהו" - ענין קריעה לשנים כמו (ויקרא א יז)ושסע אותו בכנפיו
מצודת דוד
"ולא הגיד" - על כי לא היה נחשב בעיניו לגודל גבורה להתהלל בדבר
"ומאומה אין בידו" - לא היה בידו דבר מה מכלי זיין להעזר בו
"כשסע הגדי" - רצה לומר בקלות כמו שקורעין את הגדיפסוק ז
מצודת ציון
"ותישר" - מלשון ישר
מצודת דוד
"ותישר בעיני שמשון" - גם בזה כי מצא בה חכמה
"וידבר לאשה" - שמשון עצמו דבר עמה להכיר בה אם היא משכלתפסוק ח
מצודת ציון
"מימים" - מסוף ימים ולא פירש כמה או ימים רצה לומר שנה
"ויסר" - סר ממקום מהלכו
"מפלת" - נבלת הארי במקום מפלתו
"עדת דבורים" - אסיפת דבורים ואמר עדת בלשון שאלה וכן (משלי ל כו)השפנים עם לא עצום
"בגוית" - בגוף כמו (שמואל א לא יב)גוית שאול
מצודת דוד
"ודבש" - מן הדבורים היה בה הדבש
"וישב" - כי מתחלה עשה רק שידוכין וחזר לבית אביו ואחר זמן שב לקחתהפסוק ט
מצודת ציון
"וירדהו" - ענין הלקיחה ממקום דבוקו וכן (ירמיהו י ו)רדנו לא נשוב בדברי רבותינו זכרונם לברכה (שבת קיז ב) רדיית הפת
מצודת דוד
"וירדהו" - מגוית האריה רדה הדבש אל כפיו
"הלוך ואכל" - בעת ההלוך היה אוכלפסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"מרעים" - חברים ושושבינים
מצודת דוד
"ויהיו אתו" - לדבר עמו ולשמחו
"כראותם" - כאשר ראו האשה ואביה את שמשון בא אחר אביופסוק יב
מצודת ציון
"אחודה" - ענין דבר הסתום שקשה לדעתו
"סדינים" - שם מלבוש מה
"חליפת בגדים" - יקראו כן כי דרך להחליפם בכל פעם
מצודת דוד
"ומצאתם" - רצה לומר אם תבינו לאמיתת הדבר
"אחודה וגו'" - אשאל אתכם חידה ואם תגידו ביאור החידה במשך ימי המשתהפסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"ויגד לנו" - רצה לומר לצרכינו
מצודת דוד
"הלא" - כי לא לרשת ורצה לומר הקריאה היתה לשמוח ולא לרשת ועתה ראינו שהכוונה היתה לרשת
"הלירשנו" - וכי לרשת אותנו קראת לנו על המשתה בתמיה
"ויגד לנו" - רצה לומר לך יגיד לצרכנו כי תשובי ותגיד לנו
"ביום השביעי" - לא לימי המשתה אלא על יום השבת יאמר והיה רביעי לימי המשתה ובעבור כי בשבת לא התמיד שמשון לשבת עמהם מצאו מקום לדבר אל האשהפסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"הציקתהו" - ענין צרה ודחק כמו (ישעיהו ח כב)מעוף צוקה
מצודת דוד
"כי הציקתהו" - היתה דוחקת אותו מאוד ומנעה עצמה ממנו וכדומה
"אשר היה להם המשתה" - רצה לומר אשר הדרך לשמוח בהן והיא בכתה
"שבעת הימים" - רצה לומר עד כלות שבעת הימיםפסוק יח
מצודת ציון
"יבוא" - ענין שקיעה כמו (בראשית כח יא)כי בא השמש
"החרסה" - השמש כמו (לעיל ח יג) מלמעלה החרס
"לולא" - אם לא
"חרשתם" - מלשון חרישה גם היא מענין חתירת המחשבה והעיון בדבר כמו (משלי ג כט) אל תחרוש על רעך רעה
מצודת דוד
"לולא חרשתם" - רצה לומר אם לא גלתה לכם אשתי לא הייתם יודעים החידה ואמר בלשון משל או שאמר אם לא היתה חתירת מחשבותיכם באמצעות אשתי לשהיא תחקור ממני להגיד לכם לא מצאתם חידתי (ולפי שמלת חרישה היא משותפת לחרישה ממש ולחתירת המחשבה כינה אשתו בשם עגלה המלומדת לחרוש והיא מליצה נאותה)
"מה מתוק" - אין דבר יותר מתוק מדבש
"בטרם יבא החרסה" - בעוד לא עבר יום השביעי שהוא סוף הזמן שקבעופסוק יט
מצודת ציון
"ותצלח" - ועבר כמו (שמואל ב יט יח)וצלחו הירדן
"חליצותם" - ענין שליפה כמו (דברים כה י)חלוץ הנעל ורצה לומר הבגדים שחלץ מהם או הבגדים יקראו כן כאשר יקראו חליפות על שם שמחליפים בכל פעם וזהו בהסרת ושליפת הבגדים שהוא לבוש בהם ולזה יקראו גם חליצות