מצודות על ירמיהו ו ד

<< | מצודות על ירמיהופרק ו' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ו', ד':

קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצׇּהֳרָ֑יִם א֥וֹי לָ֙נוּ֙ כִּֽי־פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃


 

מצודת ציון

"קדשו" - ענין הזמנה כמו הקדיש קרואיו (צפניה א)

"קומו" - הוא ענין זרוז

"בצהרים" - הוא חצי היום

"פנה" - ענין סבוב

"צללי" - מלשון צל 

מצודת דוד

"כי ינטו צללי ערב" - הצל של ערב נטה כי כאשר קרבה השמש לבית מערבו לשקוע ינטו הצללים למרחוק ויתארכו ביותר והוא כפל ענין במ"ש

"אוי לנו כי פנה היום" - וכאשר לא יכבשו העיר ביומו ועל כי יהיה רב חפצם לשחת העיר יתאוננו לומר אוי כי פנה היום ועדיין לא לכדנו העיר

"קדשו" - יזרזו אלו לאלו ויאמרו הזמינו עליה מלחמה קומו ונעלה עליה בצהרים והיא העת המוכן ביותר למלחמה