מצודות על יחזקאל ט ד
<< | מצודות על יחזקאל • פרק ט' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔ו עֲבֹר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר בְּת֖וֹךְ יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו עַל־מִצְח֣וֹת הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כׇּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת בְּתוֹכָֽהּ׃
מצודת ציון
"והתוית תו" - ענין רושם וסימן כמו ויתו על דלתות השער (שמואל א כא)
"מצחות" - מלשון מצח
"והנאנקים" - גם הוא ענין אנחה כמו אנקת אסיר (תהלים קב)
מצודת דוד
"והתוית תו" - תרשום סימן על מצחות הצדיקים הנאנחים ומצטערים בעבור כל התועבות הנעשות בתוכה
"בתוך העיר" - ולתוספת ביאור אמר בתוך ירושלים