מצודות על יחזקאל טו
<< · מצודות על יחזקאל · טו · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"הזמורה וגו'" - ר"ל לא על גפן הכרמים בעלת פרי אני אומר אלא על הזמורה הגדילה ביער שהוא עץ גפן מדברי שאינו עושה פירות
"מה יהיה וגו'" - ר"ל מה הוא הגרעון של עץ הגפן מכל שאר העצים
מצודת ציון
"הזמורה" - כן יקרא ענף מעץ הגפן וכן ויכרתו משם זמורה (במדבר יג)פסוק ג
מצודת דוד
"היוקח" - וכי יוקח ממנו עץ לעשות למלאכה וכי יקחו ממנה עץ לעשות יתד לתלות עליו שום כלי בתמיה וזהו על כי העץ הזה הוא חלוש ורך ואינו ראוי לכלום
מצודת ציון
"יתד" - הוא כעין מסמר
"לתלות" - מלשון תליה
"כל כלי" - שום כלי וכן כל חלב וכל דם לא תאכלו (ויקרא ד)פסוק ד
מצודת דוד
"הנה לאש" - ר"ל ועתה אוסיף לומר הנה אם העץ ההוא ניתן אל האש לשריפה והאש שרפה בה בשתי הקצוות ונתייבש בתוכו וכי אפשר שיצלח למלאכה
מצודת ציון
"לאכלה" - על השרפה יאמר בלשון שאלה
"נחר" - ענין יובש כמו נחר מפוח (ירמיהו ו)
"היצלח" - ר"ל הראוי ואמר בלשון שאלהפסוק ה
מצודת דוד
"בהיותו תמים" - הלא בהיותו עוד שלם עד לא משלה בו האש לא היה ראוי לעשותו למלאכה וכ"ש עתה שהאש שרפתהו ונתייבש איך אם כן יהיה נעשה עוד למלאכה
מצודת ציון
"תמים" - שלם
"אף כי" - ענין כ"ש וק"ו
"אכלתהו" - שרפתהו
"ויחר" - נתייבשפסוק ו
מצודת דוד
"לכן" - ר"ל הואיל ואמרתי שכ"ש הוא שאין עץ כזה ראוי למלאכה לכן כה אמר ה' כמו עץ הגפן הזה האכול באש כן אתן את יושבי ירושלים שלא יצליחו עוד לשום דבר כי כן דומים הם להעץ הזה כי גם שני קצותיו אכלה האש כי כבר גלו אותם שבעבר הירדן ומלכות אפרים שבארץ ישראל וגם הם נחרו מהאש כי הרבה מהם גלו עם יהויקים ויכניה ואם כשהיו עדיין בתוקפם שלא גלו מי מהם החזקתי עליהם האויב וגלו ומכ"ש עתה שנשארו מעט מהרבהפסוק ז
מצודת דוד
"בשומי" - כשאשים כעסי בהם אז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול
"מהאש יצאו" - ר"ל עם כי בעת שצר עליהם מלך אשור אחר שכבש את שומרון היו אז נצולים מיד המכלה כל האומות כדבר הנאכל באש אולם עתה בבוא נבוכדנצר המכלה גם הוא את העובדי כוכבים כאש הוא יאכל וישחית גם אותם