מצודות על יונה א ה
<< | מצודות על יונה • פרק א' • פסוק ה' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃
מצודת דוד
וייראו המלחים – מוליכי הספינה פחדו, וכל אחד מהם צעק להתפלל אל העבודה זרה שלו.
ויטילו – השליכו את הכלים מן הספינה אל הים, להקל מעליהם המשא, למען תוכל ללכת ברדיפה מבלי מונע.
אל ירכתי – רוצה לומר, אל אחת מהירכתיים, וכן: "ויקבר בערי גלעד" (שופטים יב, ז):
מצודת ציון
המלחים – כן ייקראו מוליכי הספינות. וכן: "כל אניות הים ומלחיהם" (יחזקאל כז, ט).
ויטילו – עניין השלכה, כמו: "והטלתי אתכם" (ירמיה טז, יג).
ירכתי – עֵבר וצד, כמו: "ירך המזבח" (ויקרא א, יא).
וירדם – הוא שינה עמוקה, וכן: "והוא נרדם ויעף" (שופטים ד, כא).