מצודות על יואל א
מצודות על יואל · א · >>
פסוק א
מצודת דוד
"פתואל" - ארז"ל זה שמואל הנביא שפיתה לאל בתפילתו
"דבר ה'" - ר"ל זהו דבר ה' וגו'פסוק ב
מצודת ציון
"והאזינו" - הטו אוזן לשמוע
מצודת דוד
"ההיתה" - בה"א השאלה כאלו ישאלום האם היתה זאת וגו' והוא האמור בענין יתר הגזם וגו'
"שמעו זאת" - מה שאני שואל מכםפסוק ג
מצודת ציון
"עליה" - בעבורה
מצודת דוד
"לדור אחר" - לבני הדור שיעמדו אחריהם
"עליה" - בעבור הגזרה זאת לרוב התמהון שבה ספרו לבניכםפסוק ד
מצודת ציון
"יתר" - מלשון נותר
"הגזם הארבה הילק החסיל" - כולם שמות מיני חגבים
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"הקיצו" - ענין הערה מן השינה
"והילילו" - מלשון יללה
"עסיס" - כן נקרא היין והן וכעסיס דמם ישכרון (ישעיהו מט)
מצודת דוד
"על עסיס" - בעבור העסיס אשר נכרת מפיכם כי הארבה אכל הגפנים ומעתה לא תמצאו היין
"הקיצו שכורים" - אתם הרגילין ביין התעוררו מן השינה ובכופסוק ו
מצודת ציון
"עצום" - חזק בכח
"ומתלעות" - הם השינים הגסות כמו מתלעות עול (איוב כט)
מצודת דוד
"שניו שני אריה" - אמר דרך גוזמא והפלגה והוא ענין מליצה
"כי גוי" - על הארבה יאמר בלשון שאלה וכן שפנים עם לא עצום (משלי ל)פסוק ז
מצודת ציון
"לקצפה" - מלשון קצף ור"ל למארה
"חשף חשפה" - קלף קליפתה והוא מלשון מחשף הלבן (בראשית ל)שהוא ענין גלוי כי בהקלף קליפות העץ נעשה מגולה
"הלבינו" - מלשון לבן
"שריגיה" - ענביה כמו ובגפן שלשה שריגים (שם מ)
מצודת דוד
"חשף חשפה" - קלף קליפתה ונעשו הענפים לבנים כדרך אילן הנקלף
"שם גפני" - אכל הגפנים ועשאם שממה והתאנים שם למארה וקללהפסוק ח
מצודת ציון
"אלי" - ענין קינה כי שא קינה (יחזקאל יט)תרגם יונתן אליא
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"אבלו הכהנים" - על כי אין מביא מנחה ונסכים
"הכרת וגו'" - כי לא מצאו סולת למנחות ויין לנסכים כי הארבה אכל הכלפסוק י
מצודת ציון
"שדד" - ענין עושק
"אבלה" - ענין השחתה כמו אבל תירוש (ישעיהו כד)
"הוביש" - מלשון יבשות
"תירוש" - יין
"אמלל" - ענין כריתה כמו כי אמלל אני (תהלים ו)
"יצהר" - שמן
מצודת דוד
"שדד שדה" - נעשק השדה כי הארבה עשק תבואתה
"הוביש" - נתייבש היין ר"ל לא ימצא עוד ייןפסוק יא
מצודת ציון
"הובישו" - מלשון בושה
"אכרים" - כן יקראו עובדי אדמה כמו וקראו אכר אל אבל (עמוס ה)
מצודת דוד
"כי אבד" - ר"ל אין מה לקצור
"על חטה וגו'" - על העדר חטה ושעורה מוסב על הובישו אכרים
"כורמים" - עושי עבודת הכרמים
"הובישו אכרים" - על כי עבודתם בשדה היה לריקפסוק יב
מצודת ציון
"הובישה" - מלשון יבשות
"אמללה" - נכרתה
"הוביש" - מלשון יבשות ר"ל נפסק
מצודת דוד
"כי הוביש ששון" - ר"ל כל זה היה בהשגחה כי בגמול פסק ה' שמחה מבני אדם ולכן חסרו כל אלה
"יבשו" - ר"ל אין בהם פרי
"הובישה" - ר"ל לא ימצא עודפסוק יג
מצודת דוד
"כי נמנע" - על כי הארבה אכל הכל
"חגרו" - ר"ל חגרו שקים וקצר בדבר המובןפסוק יד
מצודת ציון
"קדשו" - ענין הזמנה כמו קדשו מלחמה (לקמן ד)
"צום" - תענית
"עצרה" - ענין קיבוץ ואסיפה וכן עצרת בוגדים (ירמיהו ט)
מצודת דוד
"בית ה'" - אל בית ה'
"כל יושבי הארץ" - ר"ל של כל יושבי הארץ
"קראו עצרה" - הכריזו להתאסף בבית ה'
"קדשו צום" - הזמינו יום צום ר"ל הכריזו ברבים להתענות ביום קבועפסוק טו
מצודת ציון
"אהה" - ענין לשון צעקת יללה
מצודת דוד
"כשוד" - כמו בזת שודדים יבוא מאל שדי ר"ל הארבה הבא בדבר ה' יעשוק כמו בני אדם שודדים
"אהה ליום" - אוי על היום ההוא כי קרוב הוא לבוא בו פורענות מה'פסוק טז
מצודת דוד
"מבית אלהינו" - מלת נכרת מוסב למעלה ולמטה לומר נכרת ונפסק מבית ה' שמחה וגיל ועל שמחת השיר יאמר כי הואיל ואין יין לנסך על מה יאמרו הלוים בשיר
"הלא נגד עינינו" - רואים אנו שהארבה מכלה הכלפסוק יז
מצודת ציון
"עבשו" - כמו עפשו בפ"א ולשון עפוש ידוע בדרז"ל ובא הבי"ת במקום הפ"א וכן בזר עמים (תהלים סח)
"פרודות" - תרגם יונתן גרבי דחמרא
"מגרפתיהם" - תרגם יונתן מגופתהון ושם מגופה ידוע בדרז"ל שהוא כסוי החביות
"נהרסו" - מלשון הריסה ונתיצה
"ממגורות" - כן יקראו אוצרות התבואה וכן העוד הזרע במגורה (חגי ב')
"הוביש" - מלשון יבשות
מצודת דוד
"נשמו אוצרות" - המקומות שאוצרי' שם התבואה נעשו שוממין
"נהרסו ממגורות" - מקצת מן המגורות נהרסו כי נתייבש הדגן ונפסק ומה להם אל המגורות
"עבשו פרודות" - כלי היין נתעפשו תחת מגופותיהן כי מחסרון היין לא נשתמשו בהם ולא פתחו המגופות להכניס האויר ולכן נתעפשופסוק יח
מצודת ציון
"מה" - המלה ההוא הונחה על ההפלגה וכן מה רב טובך (תהלים ל"א)
"נבכו" - ענין בלבול וכן נבוכים הם בארץ (שמות י"ד)
מצודת דוד
"נאשמו" - נעשו שממה וחורבן
"מה נאנחה" - מה מאד תאנח הבהמה ועדרי הבקר המה נבוכים ומבולבלים כי אין להם מרעה כי הארבה אכל גם המרעהפסוק יט
מצודת ציון
"אכלה" - שרפה
"נאות" - ענין מדור כמו נאות השלום (ירמיהו כ"ה)
"מדבר" - מקום המרעה רחוק מהישוב יקרא גם הוא מדבר וכן מעט הצאן ההנה במדבר (שמואל א י"ז)
"ולהבה" - שלהבת
"להטה" - ענין שרפה כמו אש לוהט (תהלים ק"ד)
מצודת דוד
"ולהבה להטה" - הארבה אכל עלי עצי השדה כאלו להטה להבת אש
"כי אש אכלה וגו'" - כאלו אכלה האש אהלי הרועים שבמדבר כי הואיל ואין מרעה לצאן למה יאהל במדבר
"אליך ה' אקרא" - מאמר הנביא להתפלל לה' להושיע לעמופסוק כ
מצודת ציון
"בהמות שדי" - ועל החיות יאמר וכן ושן בהמות (דברים ל"ב) ותרגם אונקלוס חיות ברא
"תערוג" - הוא ענין צעקה כמו כאיל תערוג על אפיקי מים (תהלים מ"ב)
"אפיקי מים" - כן יקראו המקומות שהמים נגרים שם בחוזק ושוטפים
מצודת דוד
"ואש אכלה וגו'" - ר"ל לא נמצא במדבר אהלי הרועים על כן אין מרעה ולא ימצאו אח"כ לטרוף טרף כי לא יבואו שמה הצאן
"בהמות שדה" - ר"ל חית השדה שאינם ניזונים מן המרעה כי יטרפו טרף עכ"ז גם הם יצעקו על כי נתייבשו אפיקי מים כי היה אז גם עצירת הגשמים ופסקו הנהרות למשוך מימיהם
מצודות על יואל · א · >>