מצודות על זכריה יד ד
<< | מצודות על זכריה • פרק י"ד • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם־הַ֠ה֠וּא עַל־הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרֽוּשָׁלַ֘͏ִם֮ מִקֶּ֒דֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה׃
מצודת דוד
"ומש חצי ההר" - חציו האחד יסור ממקומו כלפי הצפון וחציו השני כלפי הדרום
"גיא גדולה מאד" - בין החצאים יהיה גיא גדולה מאד בענין העומק
"מחציו" - הבקוע יהיה מאמצעית ההר בעבר המזרח ובעבר המערב כי הבקוע יהיה ממזרח למערב ולכן אמר בבל אורך ההר ממזרח למערב יהיה הבקוע באמצעיתו
"ונבקע הר הזיתים" - וזהו למען ינוסו הגולים מיד השבאים דרך הבקוע
"אשר על פני" - העומד לפני ירושלים במזרחו
"ועמדו רגליו" - הוא ענין משל שבא לומר שיבקע הר הזיתים אמר במשל כאלו יעמדו רגלי המקום ב"ה על ההר ההוא ויבקעהו ברגליו
מצודת ציון
"ונבקע" - מלשון בקיעה וסדק
"גיא" - עמק
"ומש" - ענין הסרה כמו לא ימושו מפיך (ישעיהו נט)