מצודות על זכריה יד
<< · מצודות על זכריה · יד
פסוק א
מצודת דוד
"וחולק שללך בקרבך" - ר"ל כל השלל ששללו האומות ממך מימות עולם תשוב לך ותחולק בקרבך לתת לכ"א חלקו
"לה'" - ר"ל מיוחד לו ושמור אצלו
מצודת ציון
"שללך" - ענין ביזהפסוק ב
מצודת דוד
"ונשסו הבתים" - ר"ל יפילו הבתים ועל אבניהם ירמסו ברגליהם ויאנסו את הנשים למשכב המשגל
"ויתר העם" - החצי הנשאר אף מן העיר לא יכרת וישארו במקומם
"ואספתי" - עתה יפרש איך תשוב להם שללם ואמר הנה אעיר לבוא כל העובדי כוכבים הם חיל גוג ומגוג להתאסף ולבוא אל ירושלים למלחמה
מצודת ציון
"ונשסו" - ענין רמיסה כמו והיו שאסיך למשסה (ירמיהו ל)
"תשגלנה" - מלשון משגל ומשכבפסוק ג
מצודת דוד
"כיום הלחמו ביום קרב" - ר"ל כמו שנלחם עם מצרים ביום מלחמת ים סוף שנאמר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון (שמות יד) וכן היה כי ה' טבעם בים וישראל באו לשלול שללם וכן יהיה לעתיד כי ה' יאבדם וישראל ישללו שללם
"ויצא ה'" - אז יצא ה' מן השמים ונלחם בעובדי כוכבים ההם להומם ולאבדם
מצודת ציון
"קרב" - ענין מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (תהלים קמד)פסוק ד
מצודת דוד
"ומש חצי ההר" - חציו האחד יסור ממקומו כלפי הצפון וחציו השני כלפי הדרום
"גיא גדולה מאד" - בין החצאים יהיה גיא גדולה מאד בענין העומק
"מחציו" - הבקוע יהיה מאמצעית ההר בעבר המזרח ובעבר המערב כי הבקוע יהיה ממזרח למערב ולכן אמר בבל אורך ההר ממזרח למערב יהיה הבקוע באמצעיתו
"ונבקע הר הזיתים" - וזהו למען ינוסו הגולים מיד השבאים דרך הבקוע
"אשר על פני" - העומד לפני ירושלים במזרחו
"ועמדו רגליו" - הוא ענין משל שבא לומר שיבקע הר הזיתים אמר במשל כאלו יעמדו רגלי המקום ב"ה על ההר ההוא ויבקעהו ברגליו
מצודת ציון
"ונבקע" - מלשון בקיעה וסדק
"גיא" - עמק
"ומש" - ענין הסרה כמו לא ימושו מפיך (ישעיהו נט)פסוק ה
מצודת דוד
"ובא ה'" - ואז יבוא ה' וכל המלאכים הקדושים להיות עמך בעזרתך ללחום מול גוג
"כאשר נסתם" - ר"ל כמו שנסו אבותיכם בימים האלה מפני רעש הארץ שהיה בימי עזיה וגו' כשנכנס בהיכל להקטיר וכן נאמר בימי עזיה וגו' שנתים לפני הרעש (עמוס א)
"כי יגיע וגו'" - כי הגיא שבין ההרים יהיה ארוך ויגיע אל מקום אצל ולשמה תנוסון בחפזון רב
"ונסתם" - אז תנוסו מיד השבים דרך גיא ההרים שמזה ומזה כי אחר הבקיעה נעשו שני הרים
מצודת ציון
"ונסתם" - מלשון ניסה ובריחה
"הרי" - כמו הרים
"יגיע" - מלשון הגעה וקרוב
"אצל" - שם מקום
"הרעש" - ענין נדנוד ותנועהפסוק ו
מצודת דוד
"לא יהיה אור יקרות וקפאון" - לא יהיה אור בהיר ולא יהיה נקפה ועב כדמות החשך ר"ל ישראל יהיו אז נבוכים בדעתם ולא יכירו אם היא הכנה לתשועה או לכליון
מצודת ציון
"אור יקרות" - אור בהיר וכן וירח יקר הולך (איוב לא)
"וקפאון" - ר"ל חשך כדבר הנקפה והוא דבר צלול הנהפך להיות עב וכן קפאו תהומות (שמות טז)פסוק ז
מצודת דוד
"לעת ערב" - סמוך לערב יהיה אור ר"ל אז יכירו בטובת התשועה
"והיה יום אחד" - זה יתמיד יום אחד ונודע הוא לה' מתי יהיה היום הזה אשר לא יהיה לא יום ולא לילה כי לא ידעו מה הוא הטובה אם רעהפסוק ח
מצודת דוד
"בקיץ ובחורף יהיה" - לא יתייבש בחום הקיץ ולא יגלד להקפות בקור החורף
"חצים" - חצי המים היוצאים ילכו דרך בקע ההר אל הים הקדמוני וגו'
"יצאו מים חיים מירושלים" - הוא המקור המוזכר למעלה היוצא מתחת מפתן הבית אל ירושלים ומשם תתפשט בעולם
מצודת ציון
"חיים" - נובעים כמו על מים חיים (ויקרא יד)
"הקדמוני" - המזרחי
"האחרון" - המערבי וכן ועד הים האחרון (דברים יא)פסוק ט
מצודת דוד
"ושמו אחד" - ר"ל לא יזכר שם אלוה כ"א שמו לבדו והוא כפל ענין במ"ש
"והיה ה' וגו'" - ר"ל אז כל העכו"ם יקבלוהו לאלוה ויאמינו בו
"יהיה ה' אחד" - ר"ל לא יעבדו עוד לעבודת כוכביםפסוק י
מצודת דוד
"עד יקבי המלך" - ר"ל וכלפי המזרח יתארך עד מקום יקבי המלך כי ההוספה תהיה כלפי המזרח כמ"ש עד פנת וגו' מזרחה (שם)
"למשער בנימין" - ר"ל תשב במקומה מן שער בנימין עד וגו' ועוד תתרחב מצפון לדרום עד שער הפנים מהעבר מזה ועד מגדל חננאל מהעבר מזה וכן נאמר ונבנתה העיר לה' ממגדל חננאל עד שער הפנה (ירמיהו לא) והוא שער הפנים
"וישבה תחתיה" - כי ירושלים הבנויה אחר שהחריבוה לא בנוה במקומה הראשון ולכן אמר שאז תשב במקומה הראשון
"וראמה" - וירושלים תהיה רמה כי ההר שעומדת עליו ישאר בגבהו
"מגבע לרמון" - המישור יתחיל מן הגבעה של רמון העומדת מנגב ירושלים
"יסוב וגו'" - עם כי ירושלים הרים סביב לה יהפוך המקום להיות ארץ מישור כערבה וזהו למען תתראה ירושלים גבוהה ורמה על כל הארץ לנוי ולפאר
מצודת ציון
"יסוב" - יהפוך
"כערבה" - כמדבר שהוא ארץ מישור
"מגבע" - מלשון גבעה והר
"וראמה" - מלשון הרמה
"תחתיה" - במקומה
"שער הפינים" - שער העומד בפינה ובזויות
"יקבי" - בורות שלפני הגת והיין יורד בהן כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה)פסוק יא
מצודת דוד
"וחרם לא יהיה עוד" - לא יהיה בה שממון ואבדון
"וישבו בה" - ר"ל ישבו בה לעולם
מצודת ציון
"וחרם" - ענין אבדון וכריתה כמו כל הנשמה החרים (יהושע י)פסוק יב
מצודת דוד
"אשר צבאו" - אשר יחנו על צבאם לצור על ירושלים
"המק בשרו" - בשר כ"א ימס כשהוא עומד על רגליו ולא נפל למשכב
"בחוריהן" - במקום שהן יושבות
"בפיהם" - בפי כל אחד ואחד
"וזאת תהיה" - באופן זה תהיה המגפה וגו'
מצודת ציון
"המגפה" - ענין הכאה
"צבאו" - ענין קבוץ חיל עם
"המק תמקנה" - ענין המסה כמו ונמקתם בעונותיכם (יחזקאל כד)
"בחוריהן" - מלשון חור ובקיעהפסוק יג
מצודת דוד
"מהומת ה'" - מהומה בהשגחה מה' יהיה רבה בהם
"והחזיקו" - כאשר יחזיקו איש מהם את יד רעהו לעזרו ולסעדו יחשב זה שכנגדו שהוא אויבו ומבקש רעתו ותעלה ידו על יד רעהו להכותו למען יעזבו כי כן יקרה בעבור בלבול הדעת שאינו מבחין בין אוהב לאויב
מצודת ציון
"מהומת" - ענין בלבול הדעת
"רבה" - גדולה
"והחזיקו" - ענין אחיזהפסוק יד
מצודת דוד
"ואוסף חיל וגו'" - כי העכו"ם אשר מסביב יבואו למלחמה ובידם חמדת עשרה
"וגם יהודה תלחם בירושלים" - כי הבאים לצור על ירושלים יכריחו לאנשי ערי יהודה לבוא עמהם בעזרתם לצור על העיר וכאומר הנה בלבול הדעת יהיה בעבור שגם בני יהודה יהיו שמה ולכן כשיאחז מי ביד רעהו לחזקו יחשוב זה שהוא מבני יהודה אשר שבו להיות להם לאויבים
מצודת ציון
"חיל" - ענין עושרפסוק טו
מצודת דוד
"וכן תהיה" - וכמו כן תהיה מגפת הסוס וגו' כמו המגפה הזאת האמורה למעלה המק בשרו וגו'
מצודת ציון
"הפרד" - הוא הבא מן הסוס ומן החמורפסוק טז
מצודת דוד
"הבאים וגו'" - להלחם עליה
"ועלו" - אל ירושלים
"ולחוג" - להביא קרבנות בחג הסוכות וזהו לפי שבחג הסוכות תהיה המגפה הזאת לכן יבואו בכל שנה להיות לזכרון
מצודת ציון
"מדי שנה" - בכל זמן שנה וכן מדי עלותה (שמואל א א)
"ולחוג" - הקרבנות קרויים בלשון חג על כי רובם יבואו בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהלים קיח)פסוק יז
מצודת דוד
"ולא עליהם" - אז לא יהיה עליהם הגשם לגדל תבואתם וזהו על שבחג הסוכות נגזר גשמי שנה ועל שלא באו בו ימנע מהם הגשם
"משפחות הארץ" - קרא האומה בשם משפחה וכן המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים (עמוס ג)
מצודת ציון
"ולא עליהם" - הוי"ו היא במקום אז וכן אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם (ויקרא כו)ור"ל אז אתן וגו'פסוק יח
מצודת דוד
"אשר לא יעלו" - על אשר לא יעלו וגו' ולא יהיו א"כ נקיים מן העונש
"לא תעלה ולא באה" - הוא כפל ענין במ"ש
"ולא עליהם" - ר"ל שלא עליהם יורד הגשם כל השנים כי הנילוס משקה שדותיהם תהיה ענשם המגפה וגו' והוא המקת הבשר
מצודת ציון
"ולא עליהם" - הוי"ו ההיא באה במקום השי"ן וכן דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה (שמות כה) ור"ל שיקחו וגומרפסוק יט
מצודת דוד
"וחטאת" - ר"ל וזאת תהיה העונש הזאת של מניעת הגשם תהיה גמול חטאת כל העכו"ם אשר לא יעלו וגו' ומלת זאת תהיה משמשות בשתים
"זאת תהיה" - העונש הזאת של המקת הבשר תהיה גמול חטאת מצרים
מצודת ציון
"חטאת" - ר"ל גמול חטאתפסוק כ
מצודת דוד
"והיה הסירות בבית ה'" - כי מזהב הזגים יעשו סירות לבשל ויהיו א"כ מזהב כמו המזרקים שלפני המזבח שהמה מזהב
"יהיה על מצלות הסוס" - על הזגים התלויים בסוס המקשקשים ומשמיעים קול כאלו יכתב עליהם קדש לה' כי יקדישו לה' את הזגים ההם מהסוסים המתים במגפה להיות לזכרון
מצודת ציון
"מצילות" - כן יקרא הזגים שבצוארי הסוסים על כי מקשקשים ומשמיעים קול והוא מלשון בצלצלי שמע (תהלים ק"נ)
"הסירות" - הקדרות כמו בשבתנו על סיר הבשר (שמות טז)
"כמזרקים" - הם הספלים שמקבלין בהם הדם לזריקהפסוק כא
מצודת דוד
"ולא יהיה כנעני עוד" - לפי שמאז היו הגבעונים מבני כנען חוטבי עצים ושואבי מים לבית ה' כי כן נתנם יהושוע לכן אמר בבית העתיד לא יהיו הם עוד בבה"מ חוטבי וגו' כי גדולי העכו"ם יתנדבו להיות הם חוטבי עצים ושואבי מים בבית ה'
"ולקחו מהם" - יקחו מהסירות ההם ויבשלו בהם מבלי שאלה אם קדשים הם כי כולם יהיו קדשים ולא יהיה א"כ מהצורך לשאול
"כל הזובחים" - זבחי שלמים
"והיה כל סיר וגו'" - על כי ירבו זבחי שלמים מהבאים לבה"מ לכן כל הסירות אשר בירושלים וביהודה יהיו קדש
מצודת ציון
"כנעני" - הם הגבעונים מבני כנען
<< · מצודות על זכריה · יד