מ"ג זכריה יד ד


<< · מ"ג זכריה · יד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם־הַ֠ה֠וּא עַל־הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרֽוּשָׁלַ֘͏ִם֮ מִקֶּ֒דֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיִתְגְלֵי בִּגְבוּרְתֵּיהּ בְּעִדָנָא הַהִיא עַל טוּר זֵיתָא דְעַל אַפֵּי יְרוּשְׁלֵם מִמַדִינְחָא וְיִתְבְּזַע טוּר זֵיתַיָא מִפַּלְגֵיהּ לְמַדִנְחָא וּלְמַעַרְכָא חֵילָא רַבָּא לַחֲדָא וְיִתְלַשׁ פַּלְגֵיהּ דְטוּרָא לְצִפּוּנָא וּפַלְגוֹהִי לְדָרוֹמָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מחציו" - מאמצעיתו

"מזרחה וימה" - מן המזרח למערב כמו שמסיים והולך

"ומש חצי ההר צפונה וגו'" - חציו הצפוני ימוש ממקומו וימשך לצד צפון וכן מצינו חציו נגבה לצד דרום ויהיה הגיא ביניהם ראשו למזרח וסופו למערב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומש חצי ההר" - חציו האחד יסור ממקומו כלפי הצפון וחציו השני כלפי הדרום

"גיא גדולה מאד" - בין החצאים יהיה גיא גדולה מאד בענין העומק

"מחציו" - הבקוע יהיה מאמצעית ההר בעבר המזרח ובעבר המערב כי הבקוע יהיה ממזרח למערב ולכן אמר בבל אורך ההר ממזרח למערב יהיה הבקוע באמצעיתו

"ונבקע הר הזיתים" - וזהו למען ינוסו הגולים מיד השבאים דרך הבקוע

"אשר על פני" - העומד לפני ירושלים במזרחו

"ועמדו רגליו" - הוא ענין משל שבא לומר שיבקע הר הזיתים אמר במשל כאלו יעמדו רגלי המקום ב"ה על ההר ההוא ויבקעהו ברגליו 

מצודת ציון

"ונבקע" - מלשון בקיעה וסדק

"גיא" - עמק

"ומש" - ענין הסרה כמו לא ימושו מפיך (ישעיהו נט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועמדו רגליו", אז יהיה רעש הארץ, ומצייר כאילו "רגלי ה'" ר"ל מסובביו (שזה גדר רגל ברוחנים) "יעמדו על הר הזיתים" שהוא במזרח ירושלים, והר הזיתים יבקע באמצעו בין בצד מזרח בין בצד מערב, ר"ל שתהיה הבקיעה נמשכת ממזרח למערב, ועי"ז "ימוש ההר ממקומו" חציו לצד צפון וחציו לצד דרום, ובין שתי חציי ההר ישאר "גיא גדולה מאד", ואם הענין הוא כפשוטו, יהיה זה מתאחד עם מה שהראו לו ליחזקאל (שם סי' מ"ח) שירושלים שלעתיד תהיה רחוקה ממקום המקדש מ"ה מיל, ובאשר כבר נבאו נביאים אחרים שירושלים תשב במקומה, באר נביאנו שזה יהיה ע"י שהר הזיתים שהוא מירושלים יעתק ממקומו עם כל סביבותיו באורך וברוחב חמשת אלפים קנים (שהם ט"ו מיל שכן יהיה גודל עיר ירושלים לע"ל כמבואר שם), וזה יהיה רחוק מחצי ההר הצפוני מ"ה מיל, ועליו תבנה ותתכונן ירושלים שלעתיד שראה יחזקאל, ובזה יתקיימו דברי הנביאים כולם בלי סתירה:

ביאור המילות

"רגליו". רגל ברוחנים מורה על המסובב מאתו (מו"נ פכ"ח מראשון ופ"ד משלישי):
 

<< · מ"ג זכריה · יד · ד · >>