מצודות על זכריה ד יב
<< | מצודות על זכריה • פרק ד' • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וָאַ֣עַן שֵׁנִ֔ית וָאֹמַ֖ר אֵלָ֑יו מַה־שְׁתֵּ֞י שִׁבְּﬞלֵ֣י הַזֵּיתִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּיַ֗ד שְׁנֵי֙ צַנְתְּר֣וֹת הַזָּהָ֔ב הַֽמְרִיקִ֥ים מֵעֲלֵיהֶ֖ם הַזָּהָֽב׃
מצודת ציון
"שבלי" - מלשון השבלים הטובות (בראשית מא)ובדרך שאלה קרא כן ענפי הזית לפי שהיו מלאים גרגרי זיתים כמו השבולת המלאה גרגרי תבואה
"ביד" - ר"ל בתוך וכן ביד כל אדם יחתום (איוב ל"ז)
"צנתרות" - הוא שם כלי מה
"המריקים" - ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו (קהלת י"א)
"הזהב" - ר"ל שמן מזוקק ונקי כזהב וכן מצפון זהב יאתה (איוב ל"ז)
מצודת דוד
"מה שתי שבלי הזתים" - כי במראה ההיא ראה כאלו שתי ענפי זיתים נתלשו מעצמם ונפלו בתוך שני צנתרות של זהב ושם היו נדרכים מעצמם והם היו מריקים שמן צלול כזהב אל הגולה וקצר למעלה ופרשו כאן ושאל למה הי' הכל שנים שנים על מה מרמז השניות