מצודות על זכריה ד ב
<< | מצודות על זכריה • פרק ד' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה ויאמר וָאֹמַ֡ר רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ׃
מצודת דוד
"שבעה ושבעה מוצקות" - ר"ל לכל נר ונר היה שבעה צינורות שהשמן ניצק בהם מעצמו מן הגולה להמשך על הנרות שהמה על ראש המנורה
"ושבעה נרותיה עליה" - ממעל בראשי קני המנורה היו שבעה נרותיה הם כעין בזיכין להשים בהם השמן והפתילות
"וגולה על ראשה" - ממעל על ראשה היה כעין ספל ובה היה השמן
"כולה" - כל המנורה היתה זהב
"מה אתה רואה" - במראה הנבואה
מצודת ציון
"וגולה" - ספל עגול וכן וגולות הכותרות (מלכים א ז')
"נרותיה" - כעין בזיכין על השמן והפתילה כמו ועשית את נרותיה (שמות כה)
"מוצקות" - מלשון יציקה והם צינורות ודרך שם ניצק ונמשך השמן