מצודות על הושע ב יא
<< | מצודות על הושע • פרק ב' • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתּ֔וֹ וְתִירוֹשִׁ֖י בְּמוֹעֲד֑וֹ וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסּ֖וֹת אֶת־עֶרְוָתָֽהּ׃
מצודת דוד
"והצלתי" - אסיר מהם הצמר והפשתים שנתתי לה לכסות את ערותה כי ימותו הצאן ולא יהיה לה צמר והפשתים תלקה ולא יהיה לה בגד ללבוש
"במועדו" - בזמן הביכור
"בעתו" - בעת גמר הבשול אקח מהם ע"י ברד וארבה וכדומה
"לכן" - הואיל וכן עשתה אשוב לקחת את הדגן שנתתי לה
מצודת ציון
"במועדו" - בזמנו
"והצלתי" - ענין הפרשה כמו הלא אצלת לי ברכה (בראשית כ"ז)
"ערותה" - גלוי הבשר