פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשנת" - בשנת האחת לבלשאצר

"חלם" - ראה דנייאל חלום ומראית ראשו בהיותו ישן על משכבו והוא כפל ענין במ"ש כי החלום באה במראות המוח שבראש

"באדין" - אז כתב לעצמו לזכרון את כל דברי החלום אבל לזולתו אמר רק ראשית הדברים ולא כולם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענה" - הרים קול ואמר ולא ספר הכל כי אם ראשי מלין אמר לבני דורו

"חזה" - רואה הייתי במראה עם שינת הלילה ר"ל בעת השינה

"וארו" - ר"ל והנה בארבע רוחות השמים מנשבות רוחות ויוצאות ממקומן אל הים הגדול

מצודת ציון

"וארו" - כמו ואלו ר"ל והנה

"מגיחן" - ענין יציאה כמו גוחי מבטן (תהלים כב)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וארבע חיון" - ארבע חיות גדולות עולות מן הים והם היו משונים במראיהם זה מזה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קדמיתא" - הראשונה תארה כאריה ולה כנפים כשל נשר

"חזה" - רואה הייתי עומדת על עמדה עד אשר נתלשו כנפיה ונשאת מן הארץ ממקום איתן וחוזק מעמדה בעזר טיסת כנפיה שהנה להועיל לבל תפול

"ועל רגלין" - ועמדה על רגליה לבד כבן אדם כי מעתה לא היה לה עוד עזר מטיסת הכנפים לעמוד בחוזק רב

"ולבב" - וניתן לה לבב בן אדם שאין לה לב אמיץ כלב האריה והוא מרמז על מלכות בבל שנאמר בנבוכדנצר עלה אריה מסובכו (ירמיהו ד') ואף עליו נאמר הנשר הגדול (יחזקאל יז) וסופה עדי אובד

מצודת ציון

"מריטו" - תלשו כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וארו" - והנה חיה אחרת שניה לה דמתה לדוב וזמן מה הועמדה לצד אחד ושלשה צלעות בפיה בין שניה וכן אמרו לה קומי אכלי בשר הרבה והוא מרמז על מלכות פרס שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלים בבשר כדוב ומה שהקימה לסטר חד הוא לרמז שלא תמשול בממשל רב מיד אחר מפלת בבל ורק בארצה תמשול משך השנה אשר משלה מדי אחר בבל וקודם לה ותלת עלעין ירמז על שלשת המלכים אשר תעמיד והם כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית ובשר שגיא ירמז על רב העושר כמ"ש בכורש ונתתי לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים (ישעיהו מה)

מצודת ציון

"ולשטר" - צלע תרגם אונקלוס סטר

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באתר" - אחר זה רואה הייתי והנה אחרת עולה כנמר ועל גופה ארבע כנפים כשל עוף וארבע ראשים היו להחיה ההיא וממשלה ניתן לה והוא מרמז על מלכות יון ע"ש שגזרו גזרות על ישראל משונות זו מזו כנמר הזה המנומר בחברבורות משונות וגפין ארבע וארבעה ראשין ירמז שאחרי מות אלכסנדרוס מוקדון מלך יון נחלקה מלכותו לארבע מלכיות והם רומא ומצרים וא"י ופרס

מצודת ציון

"באתר" - כמו בתר בלא אל"ף

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באתר" - אחר זה רואה הייתי במראה שינת הלילה והנה עולה חיה הרביעית נוראה ובעלת אימה ולה חוזק יתירה ומרובה ולה שינים של ברזל והמה גדולות ואכלה ושחקה הדק והנשאר רמסה ודרסה ברגלה

"והיא משניה" - היתה משונה מן כל החיות אשר עלו לפניה ועל כי לא מצא לה דמיון בכל החיות שבעולם לזה לא אמר למה היתה דומה כמו שאמר בשלש הראשונות ואך אמר שהיתה משונה מהן

"וקרנין" - והיה לה עשר קרנות בראשה

מצודת ציון

"רפסה" - רמסה כמו מתרפס ברצי כסף (תהלים סח)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משתכל" - מתבונן הייתי בהקרנות והנה קרן אחרת קטנה עלה ביניהם ושלשה מן הקרנות הראשונות נעקרה מלפניה

"ואלו" - והנה עינים כעיני אדם היה בקרן זה ואף פה מדבר דברים גדולים ונפלאים והוא מרמז על מלכות ישמעאל החזקה עד למאוד ומושלות זמן רב והיא מעבדת בפרך וקרנין עשר ירמז כי תפשוט מלכות ישמעאל ברוב הישוב ובהם יש עשר מלכיות אדירים והם בראשן ואלצפהן ואלימן ומיכה ומצרים ואפריקי ומלכות ישמעאל שוכני אוהלים ופלשתים ואלברבר וכוש וקרן זעירה ירמוז על הדבר העתיד להיות סמוך לביאת הגואל כי תצא עם ממזרח ותשוב לתורת ישמעאל ותשחית מהם שלש מלכיות והמלך מהעם הבא ממזרח יהיה חכם ונבון ומדבר נפלאות מול המקום

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה" - רואה הייתי כל זאת עד אשר הושלך והושם כסא וזקן מיושן בימים ישב על הכסא ולבושו היה לבן כשלג ושער ראשו היה כצמר נקי

"כרסיה" - כסאו היה ניצוצות של אש גלגלי הכסא היו אש בוער

מצודת ציון

"ועתיק" - ענין מיושן כמו והדברים עתיקים (דברי הימים א ד')

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נהר" - נחל של אש היה נמשך ויוצא מלפניו אלף פעם אלף ישרתו אותו ורבוא פעם רבוא יעמדו לפניו

"דינא" - עדת המשפט היו יושבים ולפניהם ספרים פתוחים וזהו כי ראה את השכינה בדמות הזקן להורות שהוא מלא רחמים ולבושיה כתלג לרמז כי ילבין עון עמו ושער ראשיה כעמר נקי לרמז שינקה אותם מפשעם והבית דין של מעלה ישבו למשפט ולפניהם ספרי הזכרונות ממעשה בני אדם

מצודת ציון

"ורבו" - הוא עשרת אלפים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה" - רואה הייתי אז מחמת קול דברי הגדולות אשר דברה הקרן הקטנה

"חזה" - רואה הייתי עד אשר בעבור זה נהרגה החיה ונאבד גופה ונתנה לשריפת אש

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושאר חיותא" - ושאר החיות הם שלש הראשונות

"העדיו" - הוסר ממשלתם והמתנת זמן להשאר בחיים ניתן להם עד זמן ועדן ור"ל עד עת קבוע וירמז אשר בעבור דברי מלך המזרח יאבד המקום כל מלכות ישמעאל ושאר מלכיות העכו"ם יוסר ממשלתם כי אם בזמנו אבל ישארו בחיים עד בואם למלחמה עם גוג מלך המגוג ואז יפלו בנופלים

מצודת ציון

"וארכה" - ענין המתנה ואריכות זמן

"זמן ועידן" - הם שמות נרדפים וכן אדמת עפר (לקמן יב)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה" - רואה הייתי במראות שינת הלילה והנה עם ענני השמים היה בא כדמות בן אדם ועל מלך המשיח ירמז

"ועד עתיק" - והגיע עד הזקן המיושן בימים והקריבו אותו לפניו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וליה" - ונתן לו הממשלה והכבוד והמלוכה וכל האומות יעבדו לו

"שלטוניה" - ממשלתו תהיה ממשלת עולם אשר לא תסור ומלכותו תהיה נצחי אשר לא תושחת

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתכרית" - ואני דנייאל נכרתה רוחי בתוך תיקה ר"ל בתוך הגוף כאומר עם כי לא יצאה מ"מ נכרתה במקומה והוא מלשון גוזמא והפלגה

"וחזוי" - מראית ראשי הבהיל אותי

מצודת ציון

"נדנה" - ענין תיק ונרתק כמו וישב חרבו אל נדנה (דברי הימים א ד)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קרבת" - קרבתי אל אחד מן העומדים הם מלאכי מעלה שאין בהם ישיבה

"ויציבא" - בקשתי ממנו פתרון האמת על כל זאת ואמר לי והודיע לי פתרון הדברים והוא כפל ענין במ"ש

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלין" - אלה החיות הגדולות אשר המה במספר ארבע הפתרון הוא אשר ארבעה מלכים יעמדו מן הארץ

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקבלון" - אח"ז יקחו המלוכה קדושי עליונים הם ישראל העליונים במעלה

"ויחסנון" - ינחלו המלוכה עד עולם וחזר ופירש עד עלם עלמיא ור"ל עד עולם ממש כי לפעמים יאמר עולם על זמן ארוך כמו ועבדו לעולם (שמות כא)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדין" - אז חפצתי לדעת אמיתת הפתרון על החיה הרביעית אשר היתה משונה בתארה ובמעשיה מן כולן בהשתנות רב

"דחילה" - נוראה יתירה ומרובה שיניה של ברזל וצפרניה של נחשת

"ואכלה" - ושחקה הדק והנשאר רמסה ברגלה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל קרניא" - גם חפצתי לדעת אמיתת הפתרון על עשרת הקרנים אשר בראשה והקרן האחרת הקטנה אשר עלתה ונפלו שלשה מלפניה

"וקרנא" - ופתרון הקרן התמוה הזאת אשר עינים לה ופה המדבר גדולות ונפלאות ומראה גדול בתמהון מן חברותיה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה" - גם חפצתי לדעת פתרון מה שרואה הייתי אשר הקרן הזאת עשתה מלחמה עם ישראל הקדושים ויכלה להם ונצחתם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד די אתה" - עד אשר בא הזקן המיושן בימים ונתן משפט לקדושי עליונים ר"ל שפט משפט ישראל מיד הקרן הזאת

"וזמנא" - והגיע העת ונחלו ישראל הקדושים את המלוכה ור"ל כל הדברים האלה חפצתי לדעת פתרונם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן אמר" - כן השיב לי המלאך החיה הרביעית תרמז כי מלכות רביעית תהיה בארץ אשר תהיה משונה מאד מכל המלכיות ותחריב כל הארץ ותדוש אותו ותשחק אותו הדק

מצודת ציון

"ותדושנה" - מלשון דישה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקרניא" - עשרת הקרנים ירמזו אשר מהמלכות ההיא יעמדו עשר מלכים ר"ל במלכות ישמעאל יהיו עשר מלכיות הם הנזכרים למעלה

"ואחרן" - הקרן הזעירה יורה אשר מלך אחר יעמוד אחריהם והוא יהיה משונה מהראשונים וישפיל מהם שלשה מלכים

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלין" - והוא ידבר דברי חרוף מול העליון ואת ישראל קדושי עליונים ישחית כי רוב בני הגולה המה במלכות ישמעאל

"ויסבר" - ויחשב לשנות מישראל זמן המועדים ומשפט התורה ויהיו מסורים בידו עד עת וחוזר ומפרש כמה היא העת ואמר שהעת יהיה עדן ועדנין ופלג עדן ור"ל שתי שנים וחצי שנה יהיו מסורים בידו

מצודת ציון

"יבלא" - מלשון בליה והפסד

"ויסבר" - ענין מחשבה ובדרז"ל סברוהו רבנן

"עדן" - כן התרגום של עת ושל שנה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודינא" - ואח"ז ישב עדת המשפט ויסירו את ממשלתו להשמידו ולהאבידו עד סופו ותכליתו

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלכותא" - והמלכות והממשלה והגדולה של מלכיות העכו"ם אשר תחת כל השמים יהיה נתון לעם קדושי עליונים והם ישראל

"מלכותה" - מלכותו תהיה מלכות עולם וכל המושלים יעבדו אותו ואליו ישמעו לכל אשר יצום

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד כה" - עד הנה סוף של דבר החזון

"אנה" - אני דנייאל הרבה מאוד הבהילו אותי מחשבותי וזוהר פני נשתנה עלי והדבר ההוא שמרתי בלבי כי לא אמר לבני דורו כי אם ראשית הדברים ולא כולם וכמ"ש למעלה ראש מלין אמר