מפרשי רש"י על שמות לד כה
רש"י
"לא תשחט וגו'" - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים אזהרה לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה (פסחים סג)
"ולא ילין" - כתרגומו אין לינה מועלת בראש המזבח ואין לינה אלא בעמוד השחר
"זבח חג הפסח" - אימוריו ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא תִשְׁחַט וְגוֹמֵר – לֹא תִשְׁחַט אֶת הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם; אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט, אוֹ לַזּוֹרֵק, אוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה (פסחים ס"ג ע"ב).
וְלֹא יָלִין – כְּתַרְגּוּמוֹ [וְלָא יְבִיתוּן לְצַפְרָא (נ"א: בַּר מִמַּדְבְּחָא) תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָּא דְּפִסְחָא]. אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ (מכילתא כג,יח), וְאֵין לִינָה אֶלָּא בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר (זבחים פז ע"א).
זֶבַח חַג הַפָּסַח – אֵמוּרָיו. וּמִכַּאן אַתָּה לָמֵד לְכָל הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים.
מפרשי רש"י
[טו] אזהרה לשוחט או לזורק. דלא יתכן לפרש כמשמעו שלא ישחט על חמץ. גם לא שייך שחיטה בדם. אף על גב דלא כתיב רק "לא תשחט", מכל מקום הכתוב הזה אזהרה לזורק, מדכתיב "דם זבחי", ומהכא יליף ליה במכילתא דגם הזריקה בלאו, דהוי למכתב 'לא תשחט זבחי', ומדכתיב "דם זבחי" למדנו דגם כן הזריקה בלאו. ועל דעת רז"ל "לא תשחט" פירושו לתקן דם זבחי על חמץ. ועיין בפרשת משפטים (לעיל כג, יח, אות יד):
[טז] זבח חג פסח אמורין. דאין לומר על אכילת הפסח אזהר רחמנא שלא יותר ממנו, שהרי בפרשת משפטים כתיב (לעיל כג, יח) "ולא ילין חלב חגי עד בוקר":