מפרשי רש"י על שמות לד כב
רש"י
"בכורי קציר חטים" - שאתה מביא בו שתי הלחם מן החטים (ר"ה כא)
"בכורי" - שהיא מנחה ראשונה הבאה מן החדש של חטים למקדש כי מנחת העומר הבאה בפסח מן השעורים היא
"וחג האסיף" - בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית אסיפה זו ל' הכנסה לבית כמו (דברים כב) ואספתו אל תוך ביתך
"תקופת השנה" - שהוא בחזרת השנה בתחלת השנה הבאה
"תקופת" - לשון מסיבה והקפה
רש"י מנוקד ומעוצב
בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים – שֶׁאַתָּה מֵבִיא בּוֹ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַחִטִּים.
בִּכּוּרֵי – שֶׁהִיא מִנְחָה רִאשׁוֹנָה הַבָּאָה מִן הֶחָדָשׁ שֶׁל חִטִּים לַמִּקְדָּשׁ; כִּי מִנְחַת הָעֹמֶר הַבָּאָה בַּפֶּסַח, מִן הַשְּׂעוֹרִים הִיא (מנחות פ"ד ע"א).
וְחַג הָאָסִיף – בִּזְמַן שֶׁאַתָּה אוֹסֵף תְּבוּאָתְךָ מִן הַשָּׂדֶה לַבַּיִת. אֲסִיפָה זוֹ – לְשׁוֹן הַכְנָסָה לַבַּיִת, כְּמוֹ: "וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ" (דברים כב,ב).
תְּקוּפַת הַשָּׁנָה – שֶׁהִיא בַּחֲזָרַת הַשָּׁנָה, בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַבָּאָה.
תְּקוּפַת – לְשׁוֹן מְסִבָּה וְהַקָּפָה.
מפרשי רש"י
[יג] שאתה מביא בו שתי הלחם. דאין לומר שהקציר של חטים כמשמעו, דאם כן לכתוב 'קציר חטים', מאי "בכורי קציר חטים", אלא רוצה לומר שאתה מביא בו שתי הלחם מן החטים, כדכתיב שם (במדבר כ"ח, כ"ו) "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה":