מפרשי רש"י על שמות כד ה


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק כ"ד • פסוק ה' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ח • י • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ד, ה':

וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהֹוָ֖ה פָּרִֽים׃


רש"י

"את נערי" - הבכורות


רש"י מנוקד ומעוצב

אֶת נַעֲרֵי – הַבְּכוֹרוֹת (זבחים קט"ו ע"ב ורש"י שם ד"ה יתיב רב חסדא).

מפרשי רש"י

[ו] את נערי הבכורות. פירוש, דעדיין לא נפסלו הבכורות מלעבוד עד שחטאו בעגל (רש"י במדבר ג, יב). ואף על גב דנאמרה פרשת "ואתה תצוה" (להלן כז, כ-כח,מג) לעשות בגדים לאהרן קודם שחטאו הבכורות, ואם כן למה יהיו נדחים מעבודתם ועדיין לא חטאו, דהא לדעת רש"י בפרשת כי תשא (להלן לא, יח) כל מלאכת המשכן אחר מעשה העגל נצטוה משה עליו. ואפילו אם תאמר שקודם מעשה העגל נצטוה על עבודת אהרן, לא קשיא, שאף על גב שהיה אהרן ובניו כהנים, יכול להיות שגם הבכורות יעבדו, שיהיו במקום הלוים לאהרן לעזרה כדמוכח קרא. ואין להקשות למה אהרן ובניו כהנים, והבכורות יהיו נדחים מן העבודה ועדיין לא חטאו, שזה אין קשיא, שבשביל שעבדו שלא במשכן - יעבדו במשכן, שזהו קדושה יתירה, אבל לדחות אותם לגמרי - זה אינו. ולפיכך אין קשיא מה שנאמר בגדי כהונה לאהרן ולבניו. ואין להקשות למה לא היה עובד אהרן גם כן עתה, דאהרן לא נכנס לעבודה אלא על ידי שבעת ימי מלואים. ומכל מקום כאשר אין אהרן עובד, היו הבכורות עובדים, כיון שעדיין לא חטאו: