מפרשי רש"י על שמות יג כב


שמות יג:



כב


פסוק

(כב) לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.

רש"י

"לא ימיש" - הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן (שבת כג) שעד שלא ישקע זה עולה זה

מפרשי רש"י

מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)

גור אריה (כל הפרק)

לֹא יָמִישׁ הקב"ה - כי "ימיש" הוא מבנין הפעיל שהוא יוצא תמיד. ואם רצה לומר "לא ימיש" הענן, היה ראוי להיות ימוּש בוי"ו, ולפיכך פירושו 'לא ימיש הקב"ה' והשתא הוי פועל יוצא, ואע"ג דכתיב (שמות לג, יא): "ומשרתו יהושע לא ימיש מתוך האהל", חלוק גדול יש כאן ליודעי לשון הקודש, כי אצל בני אדם שייך לשון יוצא כי הוא המזרז את עצמו והרי הוא יוצא בצד זה כי האדם הוא המזרז את גופו. וכן פירושו "לא ימיש יהושע" - את עצמו ומדבר על האדם כאלו היה כאן שני דברים האחד דעתו והשני גוף האדם, וכך כתב לקמן: "ופרעה הקריב" ופירש רש"י: 'הקריב את עצמו ומיהר לפני חיילותיו'. וזה לא יתכן בענן, ולפיכך צריך לפרש "לא ימיש" - 'הקב"ה':

ומגיד שעמוד הענן משלים כו' - דאם לא כן הרי כתיב "וה' הולך לפניהם יומם" וגו', ולמה עוד "לא ימיש":

מנחת יהודה (כל הפרק)

נחלת יעקב (כל הפרק)

ספר הזכרון (כל הפרק)

עמר נקא (כל הפרק)

לא ימיש הקב"ה את עמוד הענן וכו' - פירוש לפי ש"ימיש" הוא מבנין הפעיל, והוא יוצא לשלישי, לכך פירש בו 'לא ימיש הקב"ה':

ומה שאמר שעמוד הענן משלים לעמוד האש וכו' - נפקא ליה מיתור הכתב שכתב פעם אחרת "עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה" שלא הוצרך לכתוב: