מפרשי רש"י על שמות ד כב


| מפרשי רש"י על שמותפרק ד' • פסוק כ"ב |
ח • ט • י • יא • יג • יד • יח • יט • כ • כב • כד • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ד', כ"ב:

וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י

"ואמרת אל פרעה" - כשתשמע שלבו חזק וימאן לשלוח אמור לו כן

"בני בכרי" - לשון גדולה כמו (תהלים פט) אף אני בכור אתנהו זהו פשוטו ומדרשו כאן חתם הקב"ה על מכירת הבכורה שלקח יעקב מעשו


רש"י מנוקד ומעוצב

וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה – כְּשֶׁתִּשְׁמַע שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וִימָאֵן לִשְׁלֹחַ, אֱמֹר לוֹ כֵּן.
בְּנִי בְכֹרִי – לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמוֹ "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהלים פט,כח); זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: כָּאן חָתַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מְכִירַת הַבְּכוֹרָה שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו (ב"ר סג,יד).

מפרשי רש"י

[טז] כאן חתם לו על מכירת הבכורה. ויהיה לפי זה פירוש "בכורי" לפי שהוא בכור לאביו. ואני אומר כי רז"ל (ב"ר סג, יד) מפרשים "בכור" כמשמעו, לפי שהם ראשונים לכל הנבראים, ורק אותם ידע ה', ומפני זה נקראו "בכורי" כי השם יתברך ידע את ישראל בראשונה, ואחר כך כל האומות, וזהו הבכורה שלהם. וזהו הטעם עצמו שלקח גם כן יעקב הבכורה מעשו, בעבור שראוי ליעקב הבכורה מצד עצמו, לפי שהוא מציאות ראשון לעשו, רק שעשו יצא ראשונה, ובשביל שיעקב מציאתו ראשונה וראוי לו הבכורה - לקח הבכורה מעשו, והבן זה היטב: