מפרשי רש"י על ויקרא יח ג
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ח • פסוק ג' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יד • טו • יז • יח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃
רש"י
"כמעשה ארץ מצרים" - (ת"כ) מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות ואותו מקום שישבו בו ישראל מקולקל מן הכל
"אשר אני מביא אתכם שמה" - מגיד שאותן עממין שכבשו ישראל מקולקלים יותר מכולם (ת"כ)
"ובחקתיהם לא תלכו" - מה הניח הכתוב שלא אמר אלא אלו נמוסות שלהן דברים החקוקין להם כגון טרטיאות ואצטדיאות רמ"א אלו דרכי האמורי שמנו חכמים
רש"י מנוקד ומעוצב
כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם – מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים וְשֶׁל כְּנַעֲנִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל.
אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה – מַגִּיד שֶׁאוֹתָן עֲמָמִין שֶׁכָּבְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָלִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ – מַה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אָמַר? אֶלָּא אֵלּוּ נִמּוּסוֹת שֶׁלָּהֶן, דְּבָרִים הַחֲקוּקִין לָהֶם, כְּגוֹן טַרְטֵיאוֹת וְאִצְטַדֵּאוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵלּוּ דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים.
מפרשי רש"י
[ב] באותו מקום שישבו וכו'. דאם לא כן, "אשר ישבתם בה" למה לי:
[ג] מגיד שאותן עממין כו'. דאם לא כן, "כמעשה ארץ כנען" למה לי, אלא שהם מקולקלים יותר. וקשיא, אם כן לא לכתוב "כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען", דהא השתא משמע דוקא כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען שהם מקולקלים מאד לא יעשו, אבל אומות אחרים שאינם מקולקלים כל כך - יעשו, ונראה לי דבא הכתוב הזה ללמד על מעלתם, שאין ראוי להם מעשים אלו המתועבים, שהרי תמצא כי השם יתברך הוציא אותם מארץ מצרים, וזה מפני שאין ראוי להיותם ביחד, שמצרים בעצמם בעלי עריות וכדכתיב כאן, וישראל הם מגודרים בקדושה בעצמם. וכן הכנעניים שהורישו אותם וישבו במקומם, יש בהם המעשים המתועבים בעריות, וישראל הם הפך זה, מגודרים בערוה, לכך ישבו אלו תחתם בארץ הקדושה, שאינה סובלת מעשים אלו. ולפיכך אין ראוי לישראל לעשות מעשים אלו, שדבר זה מרוחק מישראל, ואם עושים דברים [אלו] - הם מקלקלים מעלתם, ואין שם 'ישראל' עליהם. ובספר גבורות ה' (פרק ד) הארכנו בזה מאד מאד:
[ד] כגון תרטיאות וכו'. בתי שחוק שלהם. ו'אצטדיאות' שחוק שמסיתין את השוורים ואת החיות ליגח: