מפרשי רש"י על ויקרא טו כג
רש"י
"ואם על המשכב הוא" - (ת"כ) השוכב או היושב על משכבה או על מושבה אפי' לא נגע בה אף הוא בדת טומאה האמור במקרא העליון שטעון כבוס בגדים
"על הכלי" - לרבות את המרכב
"בנגעו בו יטמא" - אינו מדבר אלא על המרכב שנתרבה מעל הכלי
"בנגעו בו יטמא" - ואינו טעון כבוס בגדים שהמרכב אין מגעו מטמא אדם לטמא בגדים
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא – הַשּׁוֹכֵב אוֹ הַיּוֹשֵׁב עַל מִשְׁכָּבָהּ אוֹ עַל מוֹשָׁבָהּ, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ [ספרים אחרים: בָּהּ], אַף הוּא בְּדַת טֻמְאָה הָאֲמוּרָה בַּמִּקְרָא הָעֶלְיוֹן, שֶׁטָּעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים.
עַל הַכְּלִי – לְרַבּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּב (שם,טו).
בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא – אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל הַמֶּרְכָּב שֶׁנִּתְרַבָּה מֵ"עַל הַכְּלִי".
בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא – וְאֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים, שֶׁהַמֶּרְכָּב אֵין מַגָּעוֹ מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים (שם).
מפרשי רש"י
[טז] השוכב או היושב כו'. דלנגיעת משכב לא צריך קרא, דכבר כתיב (פסוק כא) "וכל הנוגע", אלא בא ללמד שאפילו השוכב או היושב על משכבה או מושבה, אפילו לא נגע, אף הוא כדת טומאה האמורה למעלה. והמקרא מחובר לפניו, דכתיב (שם) "וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב", ואם ישב על המשכב, אפילו לא נגע במשכב - נמי מטמא אדם לטמא בגדים. ואין המקרא נמשך אל "בנגעו בו יטמא" דהוא סיפא דקרא, דהא כבר כתיב למעלה נגיעה - "וכל הנוגע במשכבה וגו'" (שם). ועוד, דנגיעת משכב מטמא אדם לטמא בגדים (שם), ובסיפא דקרא "בנגעו בו יטמא", ולא כתיב כבוס בגדים, אלא בודאי סיפא דקרא איירי במרכב, דנגיעת מרכב אינו מטמא אדם לטמא בגדים:
והא דכתיב בקרא "או על הכלי", דמשמע שהוא שוה למשכב ולמושב, כך פירושו, "ואם על המשכב הוא" גם כן מטמא כדת טומאה האמורה למעלה - לטמא אדם לטמא בגדים, וכן "או על הכלי" דהוא מרכב, כשהוא יושב עליו מטמאה בטומאה הנזכר למעלה לטמא אדם לטמא בגדים, דגם מרכב - דוקא בנגיעה בו אינו מטמא אדם לטמא בגדים, אבל כשישב או רכב או סמך עליו, מטמא אדם לטמא בגדים. ואחר כך אמר "בנגעו בו יטמא", שאם נגע במרכב יטמא בלא כבוס בגדים, שאין המרכב מטמא בנגיעה לטמא אדם לטמא בגדים, לכך כתיב "בנגעו בו", רוצה לומר במרכב: