מ"ג ויקרא טו כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא יֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֨ם עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּא א֧וֹ עַֽל־הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר־הִ֥וא יֹשֶֽׁבֶת־עָלָ֖יו בְּנׇגְעוֹ־ב֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם עַל מִשְׁכְּבָא הוּא אוֹ עַל מָאנָא דְּהִיא יָתְבָא עֲלוֹהִי בְּמִקְרְבֵיהּ בֵּיהּ יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין עַל מִשְׁכָּבָא הוּא כְּדוֹבָא דְגוּפֵיהּ אוֹ עַל מָאנָא דְהִיא יַתְבָא עַל קְצָתֵיהּ בִּזְמַן מִיקְרְבֵיהּ בֵּיהּ יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם על המשכב הוא" - (ת"כ) השוכב או היושב על משכבה או על מושבה אפי' לא נגע בה אף הוא בדת טומאה האמור במקרא העליון שטעון כבוס בגדים

"על הכלי" - לרבות את המרכב

"בנגעו בו יטמא" - אינו מדבר אלא על המרכב שנתרבה מעל הכלי

"בנגעו בו יטמא" - ואינו טעון כבוס בגדים שהמרכב אין מגעו מטמא אדם לטמא בגדים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא – הַשּׁוֹכֵב אוֹ הַיּוֹשֵׁב עַל מִשְׁכָּבָהּ אוֹ עַל מוֹשָׁבָהּ, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ [ספרים אחרים: בָּהּ], אַף הוּא בְּדַת טֻמְאָה הָאֲמוּרָה בַּמִּקְרָא הָעֶלְיוֹן, שֶׁטָּעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים.
עַל הַכְּלִי – לְרַבּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּב (שם,טו).
בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא – אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל הַמֶּרְכָּב שֶׁנִּתְרַבָּה מֵ"עַל הַכְּלִי".
בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא – וְאֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים, שֶׁהַמֶּרְכָּב אֵין מַגָּעוֹ מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים (שם).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואם על המשכב הוא וגו': השוכב או היושב על מדרס שלה אע"פ שאינו נוגע בו, בנגעו בו יטמא עד הערב כלומר או אפילו נגע במרכב יטמא עד הערב, ולא יטמא לטמא בגדים שהמרכב חלק מגעו ממשאו, שהנושאו מטמא אדם לטמא בגדיו ולא הנוגע מטמא אלא האדם בלא בגדיו, ואשר היא יושבת עליו פרשו חכמים במרכב:


מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



[יד] "ואם על המשכב הוא"-- עד שינשא רובו עליו.

"או על הכלי אשר הוִא יושבת עליו"-- או על מקצתו. מכאן אמרו: רוב טמא על הטהור או על מקצתו, רוב טהור על הטמא או על מקצתו, אחד זב ואחד משכב-- טמא. מקצת טמא על הטהור או על מקצתו, מקצת טהור על הטמא או על מקצתו, בזב-- טמא, ובמשכב-- טהור.

[טו] "משכב"-- זה משכב. "אשר היא יושבת עליו"-- זה המושב. "כלי"-- זה המרכב שנאמר "בנגעו בו" ואיזה דבר חלק מגעו ממשאו? הוי אומר זה המרכב.

<< · מ"ג ויקרא · טו · כג · >>