מפרשי רש"י על ויקרא ג ח


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק ג' • פסוק ח' | >>
א • ד • ה • ז • ח • ט • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ג', ח':

וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קׇרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְק֠וּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃


רש"י

"וזרקו" - שתי מתנות שהן ד' וע"י הכלי הוא זורק ואינו נותן באצבע אלא בחטאת


רש"י מנוקד ומעוצב

וְזָרְקוּ – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְעַל יְדֵי הַכְּלִי הוּא זוֹרֵק, וְאֵינוֹ נוֹתֵן בְּאֶצְבַּע אֶלָּא בַּחַטָּאת (זבחים נ"ג ע"א).

מפרשי רש"י

[ו] ואינו נותן באצבעו וכו'. רוצה לומר, דאין לפרש "וזרקו" - זריקה באצבעו, דלא כתיב "אצבעו" אלא בחטאת, שמע מינה שאין נתינה באצבעו אלא בחטאת. ומה שלא פירש זה למעלה (פסוק ב) גבי שלמים של בקר, היינו מפני שלעיל אין כל כך ראיה, דשמא הזריקה באצבע, אף על גב דלא כתב 'אצבע' - שמא באצבעו הוא, וילפינן סתום מן המפורש (יומא דף נט.) הנכתב בחטאת, לכך המתין עד סוף כל הקרבנות, ורוצה לומר כיון שלא לשתמיט אצל שום קרבן לכתוב "באצבעו", רק בחטאת לבד כתב "באצבעו", שמע מינה שלא היה נותן באצבעו כי אם גבי חטאת בלבד. והיה ראוי לכתוב זה גבי עז (פסוק יג) שהוא האחרון, רק שכבר פירש למעלה (רש"י פסוק ז) שכבש ועז הוא אחד, וכמו שכתב גבי עז גם כן, ואין חילוק בפרשיות שלהם: