מפרשי רש"י על ויקרא א ח
רש"י
"בני אהרן הכהנים" - כשהם בכיהונם הא כהן הדיוט שעבד בשמונה בגדים עבודתו פסולה
"את הנתחים את הראש" - (ת"כ) לפי שאין הראש בכלל הפשט שכבר הותז בשחיטה לפיכך הוצרך למנותו לעצמו
"ואת הפדר" - (שם חולין כד) למה נא' ללמדך שמעלהו עם הראש ומכסה בו את בית השחיטה וזהו דרך כבוד של מעלה
"אשר על המזבח" - שלא יהיו הגזירין יוצאין חוץ למערכה
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים – כְּשֶׁהֵם בְּכִהוּנָם; הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (ספרא שם).
אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ – לְפִי שֶׁאֵין הָרֹאשׁ בִּכְלַל הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, שֶׁכְּבָר הֻתַּז בַּשְּׁחִיטָה, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִמְנוֹתוֹ לְעַצְמוֹ (שם פרק ו,ג; חולין כ"ז ע"א).
וְאֶת הַפָּדֶר – לָמָּה נֶאֱמַר? לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַּעֲלֵהוּ עִם הָרֹאשׁ וּמְכַסֶּה בוֹ אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה, וְזֶהוּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה (ספרא שם,ב; חולין כ"ז ע"ב).
אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ – שֶׁלֹא יִהְיוּ הַגְּזִירִין יוֹצְאִין חוּץ לַמַּעֲרָכָה (ספרא שם,ה).
מפרשי רש"י
[מה] שאין הראש בכלל הפשט. דכתיב (פסוק ו) "והפשיט את העולה ונתח אותה [לנתחיה]", והווה אמינא גבי עריכה דכתיב גם כן "נתחים" - בנתחים שהם צריכים הפשט איירי, והווה אמינא כיון דהראש אינו בכלל הפשט, שכבר הותז בשחיטה, שלא נתנה התורה שיעור שיכול לחתוך כל הראש, והווה אמינא שכמו שאינו בכלל הפשט - הכי נמי אינו בכלל "וערכו אותו", לכך צריך לחזור הראש לכללו, שיהא בכלל הקטרה (חולין דף כז.):
[מו] הפדר למה לי. בשלמא "הראש" איצטריך כדלעיל, אבל "הפדר" למה לי: