פסוק ח עריכה

מה שפירש"י לא תתעב אדומי לגמרי העולם מקשין למה שינה אח"כ הל' לא תתעב מצרי מכל וכל ונ"ל דה"ק דבאדום הזהיר אותו התורה שלא לתעבו לגמרי יותר מג' דורות כמו עמון ומואב אבל מ"מ הנקבות לא היו אסורות לעולם שהרי אין דרך של נשים לצאת בחרב כמו שדרשו רז"ל גבי עמון ומואב על דבר אשר לא קדמו אין דרכן של נשים לקדם אבל גבי מצרי הזהיר שלא לתעב מכל וכל הזכרים והנקבות לעולם שכולם היו משעבדין בישראל ודוק מהרש"ל ותימה עליו וכי לא ראה משנה שלימה ביבמות בפרק הערל מצרי ואדומי א' זכרים וא' נקבות אסורין עד ג' דורות וכן פסק הטור א"ע סי' ד' ואפשר דה"ק דבאדום אינו מזהיר מלתעב לעולם רק הזכרים אבל הנקבות בלא"ה לא תיסק אדעתין לתעב לעולם דאין דרכן של נשי' לצאת בחרב אבל מ"מ אסורין עד ג' דורות דעזרו קצת לבעליהן אבל גבי מצרי הזהירם הכתוב שלא לתעב לעולם הזכרים והנקבות לפי שכולם היו משועבדין בשוה בישראל ודוק כנ"ל:

פסוק ט עריכה

מה שפירש"י הא למדת שהמחטיא לאדם קשה יות' מן ההורגו יש מתמיהין מנ"ל לרש"י הא דלמא שקולין הן והא דלא נתעבו האדומים והמצרים לעולם הלא תשובתן בצידם אדומי כי אחיך הוא ומצרי כי גר היית בארצו ואפשר דגם עמון ומואב נקראים אחיך כדכתיב כי אנשים אחים אנחנו אמנם לי נראה דהוכחת רש"י הוא מדלא כתי' גבי אדום ומצרי ג"כ לא יבא אדומי ומצרי בקהל יי' עד דור שלישי וגו' ולמה כתיב גבי דידהו לא תתעב וגו' דהיינו הקירוב וגבי עמון ומואב כתיב הריחוק אלא הא למדת כו' כנ"ל: