מפרשי רש"י על דברים כב יז
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ב • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • טו • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃
רש"י
"ופרשו השמלה" - (שם) הרי זה משל מחוורין הדברים כשמלה
רש"י מנוקד ומעוצב
וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה – הֲרֵי זֶה מָשָׁל, מִתְחַוְּרִין הַדְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה (ספרי רלז; כתובות מ"ו ע"א).
מפרשי רש"י
[יז] הרי זה משל וכו' יחוורו הדברים. כרבנן דרבי אליעזר בן יעקב (כתובות דף מו.), דאף על גב דלא בעל - הבעל יכול להוציא שם רע. ואם כן הא דכתיב "ופרשו השמלה" היינו שיחוורו הדברים כשמלה חדשה. ומה שלא פירש (רש"י) כפשוטו, משום דהא דכתיב "ופרשו השמלה וגו'", ועל כרחך קרא איירי שהבעל הביא עדים שזנתה תחתיו, דאם לא הביא עדים שמא מוכת עץ היתה, ואינה חייבת סקילה, אלא צריך עדים שזנתה תחתיו, ואם כן מאי מהני שפרשו השמלה, אף על גב דנמצאו בתולים לה על ידי השמלה, כיון שיש עדים שזנתה תחתיו היה לנו לומר שמא הבועל בעל על ידי הטיה, שלא להכחיש העדים, על כרחך אינו רק משל 'יחוורו הדברים כו: