מפרשי רש"י על דברים יז כ
| מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ז • פסוק כ' |
• א • ג • ה • ו • ח • יא • יג • טז • יח • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"ולבלתי סור מן המצוה" - אפי' מצוה קלה של נביא
"למען יאריך ימים" - מכלל הן אתה שומע לאו וכן מצינו בשאול שאמר לו שמואל (ש"א י) שבעת ימים תוחל עד בואי אליך להעלות עולה וגו' וכתיב (שמואל א יג) ויוחל שבעת ימים ולא שמר הבטחתו לשמור כל היום ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמר לו נסכלת כאשר לא שמעת וגו' ועתה ממלכתך לא תקום (שם) הא למדת שבשביל מצוה קלה של נביא נענש
"הוא ובניו" - (הוריות יא) מלמד שאם בנו הגון למלכות הוא קודם לכל אדם
רש"י מנוקד ומעוצב
וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה – אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא.
לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים – מִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וְכֵן מָצִינוּ בְּשָׁאוּל, שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: "שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת" (שמ"א י,ח), וּכְתִיב (שם יג,ח): "וַיּוֹחֶל שִׁבְעַת יָמִים", וְלֹא שָׁמַר הַבְטָחָתוֹ לִשְׁמֹר כָּל הַיּוֹם; וְלֹא הִסְפִּיק לְהַעֲלוֹת הָעוֹלָה, עַד שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ: "נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ" וְגוֹמֵר "וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם" (שם יג,יג-יד); הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא, נֶעֱנַשׁ.
הוּא וּבָנָיו – מַגִּיד שֶׁאִם בְּנוֹ הָגוּן לְמַלְכוּת, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם (ספרי קסב; תוספתא שקלים ב,טו; הוריות י"א ע"ב).
מפרשי רש"י
[יד] אפילו מצוה קלה וכו'. דאם לא כן, הרי כבר כתיב (ר' פסוק יט) "לשמור את כל דברי התורה ואת החקים לעשותם" (כ"ה ברא"ם):
[טו] מכלל הן. דהא "למען יאריך ימים" - אכל מה שנכתב למעלה קאי, ולכך אין לפרש שאם יעשה כל האמור בענין הזה למעלה - יאריך ימים, ואם לאו - לא יאריך ולא יקצר, דזה אינו, דאם יעבור על כל האמור בענין, שירום לבבו ולא ישמור כל התורה כולה, איך סלקא דעתך דלא יקצר, אלא על כרחך האי "למען יאריך ימים" 'מכלל הן אתה שומע לאו'. ועוד, רש"י פירש בפרשת יתרו אצל "למען יאריכון ימיך" (שמות כ', י"ב), שדברי תורה נוטריקון, נדרשים מכלל הן אתה שומע לאו, כדאיתא התם:
[טז] שאם בנו הגון וכו'. דאם לא כן, "ובניו" למה לי. וכן דרשו בפרק קמא (דברכות) [דכריתות] (ה ע"ב) ובהוריות (דף יא:):