מ"ג דברים יז כ



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּדִיל דְּלָא יִירַם לִבֵּיהּ מֵאֲחוֹהִי וּבְדִיל דְּלָא יִסְטֵי מִן תַּפְקֵידְתָּא לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא בְּדִיל דְּיוֹרֵיךְ יוֹמִין עַל מַלְכוּתֵיהּ הוּא וּבְנוֹהִי בְּגוֹ יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
מְטוּל דְּלָא יָגִיס לִבֵּיהּ יַתִּיר מִן אָחוֹי וּמְטוּל דְּלָא יִסְטֵי מִן תַּפְקֵידְתָּא לְיַמִינָא וְלִשְמָאלָא מִן בִּגְלַל דְּיִנְגוֹד יוֹמִין עַל מַלְכוּתֵיהּ הוּא וּבְנוֹי בֵּינֵי יִשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולבלתי סור מן המצוה" - אפי' מצוה קלה של נביא

"למען יאריך ימים" - מכלל הן אתה שומע לאו וכן מצינו בשאול שאמר לו שמואל (ש"א י) שבעת ימים תוחל עד בואי אליך להעלות עולה וגו' וכתיב (שמואל א יג) ויוחל שבעת ימים ולא שמר הבטחתו לשמור כל היום ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמר לו נסכלת כאשר לא שמעת וגו' ועתה ממלכתך לא תקום (שם) הא למדת שבשביל מצוה קלה של נביא נענש

"הוא ובניו" - (הוריות יא) מלמד שאם בנו הגון למלכות הוא קודם לכל אדם

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבלתי רום לבבו מאחיו" - נרמז בכאן בתורה איסור הגאות כי הכתוב ימנע את המלך מגאות ורוממות הלב וכל שכן האחרים שאינן ראויים לכך כי בראוי להתרומם ולהתגדל יזהירנו להיות לבבו שפל ככל אחיו הקטנים ממנו כי הגאוה מדה מגונה ונמאסת אצל האלהים אפילו במלך כי לה' לבדו הגדולה והרוממות ולו לבדו התהלה ובו יתהלל האדם כענין המבואר על יד המלך שלמה (משלי טז ה) תועבת השם כל גבה לב וכתיב (ירמיהו ט כג) כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


למען יאריך ימים על ממלכתו. מכלל הן אתה שומע לאו. וכן מצינו בשאול על שעבר מצוה קלה שאמר לו הנביא (שמואל א י) שבעת ימים תוחל עד באי אליך, אמר לו (שם יג) נסכלת לא שמרת וגו', ועתה ממלכתך לא תקום.

הוא ובניו. למדך הכתוב שהמלכות ירושה, ואין צריך למשוח מלך בן מלך כי אם הראשון בלבד, אבל אם נפלה מחלוקת בישראל ואינן מסכימים מי ימלוך, אותו שהכל מסכימים להמליכו צריך משיחה, זהו שאמר בקרב ישראל, ודרשו רז"ל בזמן ששלום על ישראל, כלומר השלום בישראל הוא שהמלכות ירושה ואינו צריך משיחה. ומה שמשחו שלמה והוא היה בן מלך כבר דרשו רז"ל מפני מחלוקתו של אדוניה בן חגית.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבלתי רום לבבו".

פירוש על דרך אומרם ז"ל (משנה אבות ו, א) ומלבשתו ענוה ויראה, והוא אומרו כי באמצעות קריאת התורה לא ירום לבבו וגו', וכנגד היראה אמר לפני זה למען ילמד ליראה:

העמק דבר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולבלתי סור מן המצוה" - כפירוש רש"י: מצות הנביא כזמנו, וזה שייך להרמת הלב, דבאמת מלך גדול מנביא כדתנן שלהי מס' הוריות, אבל מ"מ יש לו לדעת בלב דגדול מעלת הנביא בדבר ה' ממנו.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


לט.

למען יאריך ימים על ממלכתו . אם עושה הוא מה שכתוב בענין, כדאי הוא שיאריך ימים על ממלכתו.

הוא ובניו . (הוריות יא) שאם מת, בנו עומד תחתיו. ואין לי אלא זה בלבד, מנין לכל פרנסי ישראל, שבניהם עומדים תחתיהם? תלמוד לומר הוא ובניו בקרב ישראל . כל זמן שהם בקרב ישראל - בנו עומד תחתיו.

ר' חנינא בן גמלא אומר, הרי הוא אומר (מלכים א ג) וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד . על מה שלא התניתי בתורה (ליתן לך) - נתתי לך, על מה שהתניתי, לא אתן לך אלא אם כן עשית. וכה"א (מלכים א ט) ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב וביושר, לעשות ככל אשר צויתיך, חוקי ומשפטי תשמור, והארכתי את ימיך .

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לבלתי רום לבבו מאחיו. הפ' מתחיל ומסיים בל' רמז שיצא מלכות מיהודה ששמו עולה ל' ול' מעלות במלכות ודוד בן ל' שנה במלכו ולכך אמר שירה שמתחלת בל' והוא למנצח לעבד ה' לדוד:

למען יאריך ימים. מלך שמלך בן ל' יאריך ימים ולא שאול. ולכך סמך לא יהיה לכהנים ואחריו פרשת אוב דמשום מעשה דנוב עיר הכהנים ומשום ששאל באוב נטרד ממלכותו:

<< · מ"ג דברים · יז · כ · >>