מפרשי רש"י על בראשית מח ד
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ח • פסוק ד' | >>
• א • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃
רש"י
"ונתתיך לקהל עמים" - בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים ואע"פ שאמר לי גוי וקהל גוים גוי אמר לי על בנימין קהל גוים הרי שנים לבד מבנימין ושוב לא נולד לי בן למדני שעתיד אחד משבטי ליחלק ועתה אותה מתנה אני נותן לך
רש"י מנוקד ומעוצב
וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים – בִּשְּׂרַנִי שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי עוֹד קָהָל וְעַמִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לִי "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם" (בראשית לה,יא), "גּוֹי" אָמַר לִי עַל בִּנְיָמִין; "קְהַל גּוֹיִם", הֲרֵי שְׁנַיִם, לְבַד מִבִּנְיָמִין. וְשׁוּב לֹא נוֹלַד לִי בֵּן, לִמְּדַנִי שֶׁעָתִיד אֶחָד מִשְּׁבָטַי לְהֵחָלֵק; וְעַתָּה אוֹתָהּ מַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ (ב"ר פב,ד; פס"ר פ"ג).
מפרשי רש"י
[ג] קהל ועמים. אין הפירוש כי "קהל" אחד ו"עמים" נמי אחד - הרי ב', דלא כתיב 'קהל ועמים' אלא "קהל עמים". ועוד דבפרשת וישלח דכתיב (לעיל לה, יא) "קהל גוים" לא הוסיף וי"ו, רק מן "גוים" בעצמו משמע שנים, ואם כן גם כאן מן לשון "עמים" משמע שנים, ויראה דודאי מן לשון "עמים" משמע שנים, אלא שהוסיף וי"ו על לשון 'ועמים' כדי שלא תאמר כי פירושו 'קהל של עמים', ויהיה פירושו יותר משני עמים, כי שנים לא יקראו 'קהל של עמים', לכך פירש שכך פירושו 'קהל ועמים', והשתא לא יהיה פירושו רק שני עמים. אבל לעיל בפרשת וישלח (שם) על "גוי וקהל גוים" לא הוצרך להוסיף וי"ו על 'וגוים', שלא תפרש אותו 'קהל של גוים' רוצה לומר הרבה גוים, שזה אי אפשר, דאם כן למה אמר "גוי" - לכתוב "קהל גוים" בלחוד, ויהיה הרבה גוים, וכיון דכתיב "גוי" בפני עצמו שמע מינה דבלשון "קהל גוים" לא יכלל רק שני גוים, ופירושו "קהל" והם "גויים", שהקהל הם משני גוים, ולכך לא הוצרך לפרש. ופירוש 'קהל ועמים' שהקב"ה הבטיח אותו שיהיה לקהל, והקהל הוא מעמים, וזה שפירש 'קהל ועמים', כאילו כתיב קהל יהיה ועמים יהיה, והשתא לא הוי רק שני עמים. והרא"ם שבש הגירסא בפרשת וישלח, ואין דבריו צריכין:
בד"ה בשרני כו' ולכן לא נ"ב ואני אומר לשם פירושו קהל גוים מנשה ואפרים והיינו מאחר שכתב בתחילה גוי שהוא בנימין וממילא קהל גוים הוא שני אומות וגם מאחר שכתב בתחילה גוי דרך ארץ הוא לכתוב על ריבוי גוים קהל גוים אבל הכא שלא הזכיר בתחילה עם אין כאן הוכחה שקהל עמים הוא שנים אם לא שתפרש קהל חד ועמים חד ודוק מהרש"ל: