פסוק ד עריכה

בד"ה בשרני כו' ולכן לא נ"ב ואני אומר לשם פירושו קהל גוים מנשה ואפרים והיינו מאחר שכתב בתחילה גוי שהוא בנימין וממילא קהל גוים הוא שני אומות וגם מאחר שכתב בתחילה גוי דרך ארץ הוא לכתוב על ריבוי גוים קהל גוים אבל הכא שלא הזכיר בתחילה עם אין כאן הוכחה שקהל עמים הוא שנים אם לא שתפרש קהל חד ועמים חד ודוק מהרש"ל:

פסוק ז עריכה

בד"ה ואעפ"י כו' זה לכאן נ"ב יש מקשין איך בא זה הענין לכאן הי' לו לומר מיד אחר שנשבע לו ונ"ל כך אמר יעקב ליוסף אל יעלה בלבך מה שאני מברך אותך ועושה אותך בב' שבטים אין בידי אלא שהקדוש ברוך הוא ברכני ובשרני שעתיד אחד מבני להתחלק לב' שבטים והיינו איזה שימצא חן בעיני המקום ויתרבה באוכלסין ואני מברך אותך דרך פיוס להפיס דעתך בין יהיה בין לא יהיה רק שתסיר מן הלב מה שיש לך עלי לכן אמ' כבר ידעתי זה אבל באתי להוציא אותן הדברים מלבך באות ובמופת כדי שתדע ותבין שהברכה אינו דרך פיום אלא אמת הוא ובידי לברך ועושה אני מרוב אהבה ודוק מהרש"ל:

פסוק יד עריכה

בד"ה כי יודע כו' ואע"פ כו' נ"ב ואני קבלתי כי מנשה הבכור כלומר בעבור שהיה הבכור היה משכל ידיו ולולי כן היה מהפכן להדיא ודוק מהרש"ל: