מפרשי רש"י על בראשית לה ז
רש"י
"אל בית אל" - הקב"ה בבית אל גילוי שכינתו בבית אל יש תיבה חסרה בי"ת המשמשת בראשה כמו (ש"ב ט) הנה הוא בית מכיר בן עמיאל כמו בבית מכיר בית אביך (לעיל כד) כמו בבית אביך
"נגלו אליו האלהים" - במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים כמו אדני יוסף אם בעליו עמו ולא נאמר בעלו וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים
רש"י מנוקד ומעוצב
אֵל בֵּית אֵל – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית אֵל; גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית אֵל. יֵשׁ תֵּבָה חֲסֵרָה בֵּי"ת הַמְּשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשָׁהּ, כְּמוֹ: "הִנֵּה הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל" (שמ"ב ט,ד), כְּמוֹ 'בְּבֵית מָכִיר'; "בֵּית אָבִיךְ" (בראשית לח,יא), כְּמוֹ 'בְּבֵית אָבִיךְ'.
נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים – בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ שֵׁם אֱלֹהוּת וְאַדְנוּת בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ: "אֲדֹנֵי יוֹסֵף" (בראשית לט,כ); "אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ" (שמות כב,יד), וְלֹא נֶאֱמַר "בַּעֲלוֹ". וְכֵן אֱלֹהוּת שֶׁהוּא לְשׁוֹן שׁוֹפֵט וּמָרוּת (שמות כב,ז-ח) נִזְכָּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים. אֲבָל אֶחָד מִכָּל שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת לֹא תִּמְצָא בִּלְשׁוֹן רַבִּים (עיינו סנהדרין ל"ח ע"ב).
מפרשי רש"י
[ד] שהקב"ה בבית אל. דאין פירושו כמו "אל אלקי ישראל" (לעיל לג, כ), דהתם פירושו שהוא אלקי ישראל, שעשה עמו נסים והוא אלקיו להצילו (רש"י שם), אבל כאן למה יאמר "אל בית אל", אלא פירושו '[גילוי] שכינתו בבית אל', ואם כן חסר בי"ת, והוא כמו 'אל בבית אל', ובענין אחר למה יקרא "בית אל":
[ה] אבל אחד מכל שאר הלשונות וכו'. פירוש שמזה ראיה דלשון מרות ואדנות גורם לשון זה לומר בלשון רבים: