מפרשי רש"י על בראשית לד לא
רש"י
"הכזונה" - הפקר את אחותנו ית אחתנא
רש"י מנוקד ומעוצב
הַכְזוֹנָה – הֶפְקֵר (שם).
אֶת אֲחוֹתֵנוּ – "יָת אֲחָתָנָא"[1].
מפרשי רש"י
[יא] הכזונה הפקר. פירוש מדכתיב "הכזונה" ולא כתיב 'הזונה יעשה את אחותינו', שאילו כתיב 'הזונה יעשה את אחותינו' היה פירושו כמשמעו, שעשה אותה זונה, שגוי הבא על בת ישראל עשאה זונה, אבל "הכזונה" בכ"ף הדמיון פירושו כמו זונה, דזונה לא עשאה שהיתה קטנה, ופתוי קטנה אונס הוא (יבמות דף לג:), ואם כן על מה יפול הדמיון הזה שאמר "הכזונה", אלא פירוש "הכזונה" רוצה לומר כמו זונה שהיא הפקר (יבמות דף סא:) - כך "יעשה את אחותינו" לשכב עמה כאילו היא הפקר. ושלא תאמר כי פירוש "הכזונה יעשה אחותינו" כמו שעושין עם הזונות, דהיינו שכיבה בלא נישואין, ויהיה פירוש "את אחותינו" כמו 'עם אחותינו', לכך מביא רש"י ראיה דהא מתרגם 'ית אחתנא', ומפני זה על כרחך צריך לפרש "הכזונה" כמו זונה שהיא הפקר יעשה את אחותינו, שאם פירוש "את" כמו 'עם' הוי התרגום 'עם אחתנא' (כ"ה ברא"ם). והא דלא תרגם "את אחותינו" 'עם אחתנא', ויהיה פירוש "הכזונה" כמו שעושין עם הזונה יעשה עם אחותינו (קושית הרא"ם), מפני דיותר עדיף שאין להוציא מלת "את" ממשמעו, ואין צריך לפרש אותו מלשון 'עם'. ועוד דאין צריך להוסיף על מלת "הכזונה" 'כמו שעושין עם הזונה', שהיה מקרא קצר יותר מדאי. אבל לי נראה כמשמעו, [ו] מפני שהיתה קטנה ואינה זונה ממש - לכך אמר "הכזונה יעשה את אחותינו", אף על גב דפתוי קטנה אונס נחשב, מכל מקום דומה לזנות:
בד"ה את אחותינו כו' כדלעיל נ"ב ולי נראה שאם תפרש עם אחותינו א"כ מה תמיה היא זו וכי בעבור שאחותם היא מ"ה לא יעשה מה אתה אומר ואחותינו כשירה היא ואין ראוי לעשות עמה כבזונה זה לא כתיב במקרא אבל כשאתה מפרש ית אחתנ' כלומר שעושה אות' הפקר משמע שהיא אינה עושה אלא הוא עושה אותה וא"כ היא התימה ודוק מהרש"ל:
- ^ לפנינו באונקלוס: "לַאֲחָתַנָא", לאחותנו.