מפרשי רש"י על בראשית לד כט
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
חֵילָם – מָמוֹנָם, וְכֵן "עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח,יז); "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל" (במדבר כד,יח); "וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם" (תהלים מט,יא).
שָׁבוּ – לְשׁוֹן שְׁבִיָּה; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ מִלְּרָע.
מפרשי רש"י
[ט] לשון שביה. לכן טעמו מלרע, דאילו מלשון 'שב' - היה טעמו מלעיל, כמו שפירש לעיל בפרשת לך לך (רש"י טו, טז) דכל מלה שהיא בת שתי אותיות כשהיא מדבר לשון עבר טעמו מלעיל, ו"שבו" הוא בת ג' אותיות, כי שרשה 'שבה' מנחי למ"ד, ולפיכך טעמו מלרע: