בד"ה שני בני כולו יעקב יתירה נ"ב ולי נראה דרש"י דייק מדלא כתיב ויבואו שמעון ולוי בני יעקב אלא ודאי שבא לדרשה וה"ק שני בני יעקב היו ועשו את עצמן כאלו היו שמעון ולוי מן השוק שאינם בניו ודוק מהרש"ל: מה שתרגם אונקלם ויבאו על העיר בטח ועלו על קרת' דיתבת לרוחצן ולמה לא תרגם בטח על בני יעקב וכדפרש"י א"ל דאי אבני יעקב קאי הל'ל בבטח או בטוחים דהא מצינו ג"כ בפ' ראה וישבתם בטח אלא נראה דדייק מדלא כתיב ויבואו בטח על העיר ודוק כנ"ל:

בד"ה את אחותינו כו' כדלעיל נ"ב ולי נראה שאם תפרש עם אחותינו א"כ מה תמיה היא זו וכי בעבור שאחותם היא מ"ה לא יעשה מה אתה אומר ואחותינו כשירה היא ואין ראוי לעשות עמה כבזונה זה לא כתיב במקרא אבל כשאתה מפרש ית אחתנ' כלומר שעושה אות' הפקר משמע שהיא אינה עושה אלא הוא עושה אותה וא"כ היא התימה ודוק מהרש"ל: