מפרשי רש"י על בראשית יז כה
רש"י
"בהמולו את בשר ערלתו" - באברהם לא נאמר את לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר שכבר נתמעך ע"י תשמיש אבל ישמעאל שהי' ילד הוזקק לחתוך ערלה ולפרוע המילה לכך נאמר בו את (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ – בְּאַבְרָהָם לֹא נֶאֱמַר "אֵת", לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ בָּשָׂר, שֶׁכְּבָר נִתְמַעֵךְ עַל יְדֵי תַּשְׁמִישׁ. אֲבָל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה יֶלֶד הוּזְקַק לַחֲתּוֹךְ עָרְלָה וְלִפְרוֹעַ הַמִּילָה, לְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ "אֵת" (בראשית רבה מז,ח).
מפרשי רש"י
[כד] לכך נאמר בו את. והא דאמרינן בפרק הערל (יבמות דף עא:) לא נתנה פריעה לאברהם אבינו, יראה לומר דהאי פריעה דקאמר שצריך לגלות המילה היטב שלא יהיה נראה שהבשר מכסה ראש הגיד, וצריך היה לפרוע שיהיה נראה מהול, אבל באברהם שנתמעך מן תשמיש לא היה צריך, שלא היה נראה מכוסה - מחמת שנתמעך מן התשמיש. וב"ר (מז, ח) לא כתב פריעה כלל, רק כך כתוב; אברהם שנתמעך מן אשה לא כתיב ביה "את", אבל ישמעאל שלא נתמעך מן אשה כתב "את". ויש לפרש דבאברהם לא היה צריך רק חתוך בעלמא, כי מיד שחתך נמצא שהוסר בשר הערלה, אבל לישמעאל שלא נתמעך - היה צריך דקדוק יותר להסיר בשר החופה הערלה:
בד"ה שמלאו לאברהם צ"ט נ"ב נראה בעיני מה שלמד הכתוב שמלאו שנותיו היינו להודיע מעלת המילה כאלו עכשיו נולד כגר שנתגייר ולכן מילא שנותיו מתחילת הלידה עד המילה ומן המילה עד הלידה כי הקדו' ברוך הוא מילא שנותיהן של צדיקים מיום אל יום ודוק מהרש"ל: