מפרשי רש"י על בראשית יז יג
רש"י
"המול ימול יליד ביתך" - כאן כפל עליו ולא אמר לשמונה ימים ללמדך שיש יליד בית נמול לאחר ס"א לאחד שמנה ימים כמו שמפורש במס' שבת (דף קלה)
רש"י מנוקד ומעוצב
הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ – כַּאן כָּפַל עָלָיו. וְלֹא אָמַר לִשְׁמוֹנָה יָמִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיֵּשׁ יְלִיד בַּיִת נִמּוֹל לְאֶחַָד, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קל"ה ע"ב).[1]
מפרשי רש"י
[ח] שיש יליד בית כו'. ומדגלי קרא יש יליד בית נימול לח' ויש יליד בית נימול מיד - מסברא צריך לחלק היכי שלקח שפחה וילדה אצלו - כיון דגוף השפחה היתה שלו זה יליד בית שנימול לח', ואם לקח שפחה לעוברה בלבד, ולא יהיה לו חלק בגוף השפחה, רק לעוברה לקחה, ואין לו בגוף השפחה כלום. כך מפורש שם בפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קלה:):
- ^ לשון הגמרא במסכת שבת: כתנאי: יש יליד בית שנימול לאחד, ויש יליד בית שנימול לשמונה. יש מקנת כסף שנימול לאחד, ויש מקנת כסף שנימול לשמונה. "יש מקנת כסף שנימול לאחד, ויש מקנת כסף שנימול לשמונה", כיצד? לקח שפחה מעוברת ואחר כך ילדה – זהו מקנת כסף הנימול לשמונה. לקח שפחה וולדה עמה – זו היא מקנת כסף שנימול לאחד. "ויש יליד בית שנימול לשמונה", כיצד? לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה – זהו יליד בית הנימול לשמונה. רב חמא אומר: ילדה ואחר כך הטבילה – זהו יליד בית שנימול לאחד. הטבילה ואחר כך ילדה – זהו יליד בית הנימול לשמונה.