מפרשי רש"י על בראשית יד טו
רש"י
"ויחלק עליהם" - לפי פשוטו סרס המקרא ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן
"לילה" - כלומר אחר שחשכה לא נמנע מלרדפם ומ"א שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים
"עד חובה" - אין מקום ששמו חובה ודן קורא חובה על שם ע"א שעתידה להיות שם
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם – לְפִי פְשׁוּטוֹ סָרֵס הַמִּקְרָא: "וַיֵּחָלֵק הוּא וַעֲבָדָיו עֲלֵיהֶם לַיְלָה", כְּדֶרֶךְ הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר הַנִּרְדָפִים כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכַאן וְזֶה לְכַאן.
לַיְלָה – כְּלוֹמַר: אַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁנֶּחְלַק הַלַּיְלָה, וּבְחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי נִשְׁמַר וּבָא לוֹ לַחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם (בראשית רבה מג,ג).
עַד חוֹבָה – אֵין מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ "חוֹבָה". וְדָן קוֹרֵא "חוֹבָה", עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת שָׁם.
מפרשי רש"י
[כח] ומדרש אגדה שנחלק הלילה. דאם לא כן הוי ליה למכתב 'ויחלק אברם ועבדיו עליהם לילה', ומדכתיב "ויחלק עליהם לילה" משמע כי חצי הלילה בא, ומלשון 'חלוקה' משמע שחלק אחד נתן לאחר. וכתב לך לשון זה מפני שחלק האחד הוא נשאר לעשות בו נס לבניו, ופירוש רז"ל (ב"ר מג, ג) הוא קרוב יותר לפי פשוטו: