מפרשי רש"י על במדבר כד כא
רש"י
"וירא את הקיני" - לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני וגו' הזכירו אחר עמלק נסתכל בגדולתם של בני יתרו שנא' בהם תרעתים שמעתים סוכתים
"איתן מושבך" - תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי – לְפִי שֶׁהָיָה קֵינִי תָּקוּעַ אֵצֶל עֲמָלֵק, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי" וְגוֹמֵר (שמ"א טו,ו), הִזְכִּירוֹ אַחַר עֲמָלֵק. נִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלָּתָם שֶׁל בְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים" (דה"א ב,נה; סנהדרין ק"ו ע"א).
אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ – תָּמֵהַּ אֲנִי, מֵהֵיכָן זָכִיתָ לְכָךְ? הֲלֹא אַתָּה עִמִּי הָיִיתָ בַּעֲצַת "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שמות א,י), וְעַתָּה נִתְיַשַּׁבְתָּ בְּאֵיתָן וּמָעוֹז שֶׁל יִשְׂרָאֵל (סנהדרין שם).
מפרשי רש"י
[יז] תמה אני היכן זכית לכך. פירוש, שהוא לשון תמיה, מפני כי כתוב "איתן מושבך" לנוכח, והוי ליה למכתב 'איתן מושבו', ומדכתיב לשון נוכח, פירוש דהוא לשון תמיה "איתן מושבך", ומהיכן זכית לכך, שהרי נמי היית בעצה. ומפני שהוא לשון תמיה כתב לשון נוכח, לפי שכאשר מתמיה הוא מתמיה לנוכח, כאילו שואל את הנוכח למה זה ועל מה זה, וישיב תשובה עליו, ולפיכך הוא לנוכח: