מפרשי רש"י על במדבר כד ב
רש"י
"וישא בלעם את עיניו" - בקש להכניס בהם עין רעה והרי יש לך ג' מדותיו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה האמורים למעלה
"שכן לשבטיו" - ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אהל חבירו
"ותהי עליו רוח אלהים" - עלה בלבו שלא יקללם
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו – בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס בָּהֶם עַיִן רָעָה. וַהֲרֵי יֵשׁ לְךָ שְׁלֹשׁ מִדּוֹתָיו: עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה (רש"י על במדבר כב,יג, ועל במדבר כב,יח).
שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו – רָאָה כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שׁוֹכֵן לְעַצְמוֹ וְאֵינָן מְעֹרָבִין. רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁלֹּא יָצִיץ לְתוֹךְ אֹהֶל חֲבֵרוֹ.
וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלהִים – עָלָה בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יְקַלְּלֵם.
מפרשי רש"י
[א] להכניס בהם עין הרע. דאם לא כן, למה נשא עיניו בפעם הזאת יותר ממה שלא עשה זה מקודם (כ"ה ברא"ם):
[ב] ג' מדותיו. עין רעה - מדכתיב "וישא בלעם את עיניו". רוח גבוהה - שאמר "מאן ה' לתתי להלוך עמכם" (לעיל כב, יג), 'אלא עם שרים חשובים' (רש"י שם). ונפש רחבה - שהיה חומד ממון הרבה, דכתיב (לעיל כב, יח) "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" (רש"י שם):