מפרשי רש"י על במדבר יא כו
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק י"א • פסוק כ"ו | >>
• ד • ח • י • יב • טו • טז • יז • יח • כ • כב • כו • כז • ל • לא • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
רש"י
"וישארו שני אנשים" - (ספרי) מאותן שנבחרו. אמרו 'אין אנו כדאין לגדולה זו'.
"והמה בכתבים" - במבוררים שבהם לסנהדרין. ונכתבו כולם נקובים בשמות ועל-ידי גורל. לפי שהחשבון עולה לי"ב שבטים, ששה ששה לכל שבט ושבט, חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה. אמר משה 'אין שבט שומע לי לפחות משבטו זקן אחד'. מה עשה? נטל ע"ב פתקין, וכתב על שבעים 'זקן', ועל שניים חלק. וברר מכל שבט ושבט ששה, והיו ע"ב. אמר להם 'טלו פתקיכם מתוך קלפי'. מי שעלה בידו זקן - נתקדש, ומי שעלה בידו חלק - אמר לו 'המקום לא חפץ בך'.
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים – מֵאוֹתָן שֶׁנִּבְחֲרוּ. אָמְרוּ: אֵין אָנוּ כְּדָאִין לִגְדֻלָּה זוֹ (ספרי צה; סנהדרין י"ז ע"א).
וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים – בַּמְּבֹרָרִים שֶׁבָּהֶם לְסַנְהֶדְרִין. וְנִכְתְּבוּ כֻּלָּם נְקוּבִים בְּשֵׁמוֹת, וְעַל יְדֵי גּוֹרָל; לְפִי שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן עוֹלֶה לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים – שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, חוּץ מִשְּׁנֵי שְׁבָטִים, שֶׁאֵין מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה. אָמַר מֹשֶׁה: אֵין שֵׁבֶט שׁוֹמֵעַ לִי לִפְחֹת מִשִּׁבְטוֹ זָקֵן אֶחָד. מֶה עָשָׂה? נָטַל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם פְּתָקִין, וְכָתַב עַל שִׁבְעִים – 'זָקֵן', וְעַל שְׁנַיִם חָלָק, וּבֵרֵר מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט שִׁשָּה; וְהָיוּ שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם. אָמַר לָהֶם: טְלוּ פִּתְקֵיכֶם מִתּוֹךְ קַלְפִּי; מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ 'זָקֵן' – נִתְקַדֵּשׁ, וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק – אָמַר לוֹ: הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בָּךְ (ספרי שם; סנהדרין שם).
מפרשי רש"י
[יז] מה עשה לקח ע"ב פתקין. יש מקשים, למה הוצרך ליקח ע"ב פתקין, יקח י"ב פתקין; על י' יכתוב ששה ששה, ועל שנים יכתוב חמשה, והנשיאים יקחו הפתקין, והנשיא שיעלה בידו פתק שכתוב עליו ה' - יהא בשבטו ה'. ואין זה קשיא, דהא מסיק 'מי שעלה בידו חלק, אמר לו, הקדוש ברוך הוא לא חפץ בך', וזה שייך דוקא כשיקח כל אחד ואחד פתקו, אבל היכי שנשיא השבט יקח, יצטרך לומר דהמקום לא חפץ בשבט שיהא בו ששה, וזה אינו, כי שבט אחד הוא שוה לשני מצד השבטים, ולפיכך לקח כל אחד ואחד פתקו, לברר איזה לא חפץ בו. ועוד אפשר לומר, שהיה כתוב בפתקין 'זקן ראשון' 'זקן שני', וכן כולם, וכל מי שעלה בידו 'זקן ראשון' היה יושב בצד משה, כי היה ישיבתן סמוך למשה כפי חשיבותן, כמו שיושבים סנהדרין, כדמוכח בסנהדרין, ו[ל]כך כל אחד הוצרך ליקח פתקו: