מפרשי רש"י על במדבר ד ט


| מפרשי רש"י על במדברפרק ד' • פסוק ט' | >>
ב • ד • ה • ט • י • יב • יג • טו • טז • כב • כה • כו • כז • לב • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


פסוק

(ט) וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם.

רש"י

"מלקחיה" - כמין צבת שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה

"מחתתיה" - כמין כף קטנה ושוליה פשוטין ולא סגלגלים ואין לה מחיצה לפני' אלא מצדיה וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן

"נרתיה" - לוצי"ש בלע"ז שנותנים בהן השמן והפתילות


רש"י מנוקד ומעוצב

מַלְקָחֶיהָ – כְּמִין צְבָת שֶׁמּוֹשֵׁךְ בָּהּ אֶת הַפְּתִילָה לְכָל צַד שֶׁיִּרְצֶה.
מַחְתֹּתֶיהָ – כְּמִין כַּף קְטַנָּה, וְשׁוּלֶיהָ פְּשׁוּטִין וְלֹא סְגַלְגַּלִּים, וְאֵין לָהּ מְחִצָּה לְפָנֶיהָ אֶלָּא מִצִּדֶּיהָ, וְחוֹתֶה בָּהּ אֶת דֶּשֶׁן הַנֵּרוֹת כְּשֶׁמֵּיטִיבָן.
נֵרֹתֶיהָ – לוצי"ש [loces = מנורות‏[1]] בְּלַעַז, שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת.

מפרשי רש"י

[ד] לוצי"ש בלע"ז. פירוש, שאין "נרותיה" כמו "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז), ושאר "נר" שנאמר על נר הדולק [ד]אז נקרא "נר", אלא "נרותיה" בכאן הוא על הכלי שנותנין בו השמן והפתילה, אף אם אינו דולק, שלא היה אפשר ליתן נר הדולק לתוך המרצוף:

  1. ^ כפי שרש"י מדגיש בשמות לה,יד מדובר כאן בכלי הקיבול של השמן (ראה לעיל מס' 3144 וכן מס' 3151).