מעשה רב הלכות פסח
| מעשה רב |
קעו עריכה
בענין הפטורת וערבה בשבת הגדול בסוף ימיו צוה להפטיר וערבה בשבת הגדול שאינו חל בע"פ והיה אומר שאם חל שבת הגדול בע"פ אין להפטיר וערבה והוא היפך מנהג העולם כי לפי הטעמים שמבואר בלבוש שנתקן וערבה לשבת הגדול יש להפך הסדר (פעולת שכיר ב):
קעז עריכה
בשבת הגדול במנחה אין אומרים עבדים היינו מטעם המבואר במכילת' ונתקנה בהגדה יכול מר"ח תלמוד לומר בעבור זה בשעה שמצה ומרור כו' (ע' ש"ע שלו סי' ת"ל ס"ק ב') (פעולת שכיר ג):
קעח עריכה
בדיקת חמץ בחורין ובסדקין ואע"פ שבדק ביום צריך לבדוק לאור הנר אפילו בכל תיבה ואפי' בספרים שמשתמש' בהם בשעת סעודה. ונמשך זמן הבדיקה מאד ומתחיל לבדוק קודם הלילה מפסיק באמצע בתפלת מעריב ואינו חושש (פעולת שכיר ד):
קעט עריכה
זמן אכילת חמץ בע"פ מן הדין מחשבין מהנץ עד שקיעת החמה:
קפ עריכה
שלא למכור שום דבר חמץ כי אם מכירה עולמית:
קפא עריכה
אחר הפסח אין ליקח מן השוק מה שאופין מקמח של ישראל ומשמרים ויי"ש ושכר של ישראל כי המכירה גרוע ע"כ לא יקנה רק שיהא משל א"י או הקמח של ישראל אם אינו לתותח ויי"ש ושכר של ישראל לא ישתה עד שיעשה מחדש:
קפב עריכה
הדייזע צריך ג"כ למוכרה לא"י ולא מהני הדחה רק כשיפריד כל דף בפ"ע וידיח היטב:
קפג עריכה
מותר לחלוב בהמות של א"י בפסח ואפילו מאכילה חמץ:
קפד עריכה
כל מידי דמידגן נאסר ואין להתיר מיני קטניות כגון הירז ואפי' בשנת בצורת וכן שמן זרע קנבוס אין להתיר (פעולת שכיר א):
קפה עריכה
שבעת ימים תאכל מצות כל שבעה מצוה ואינו קורא לה רשות אלא לגבי לילה ראשונה שהיא חובה ומצוה לגבי חובה רשות קרי לה (פעולת שכיר ב) אעפ"כ מצוה מדאורייתא הוא וכן פירשו י"ט א"צ אות פסח במצה סוכות בסוכה (פעולת שכיר ג) ועוד כמה ראיות והיה מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה וביו"ט אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר י"ט מפני חביבת מצות אכילת מצה שזמנו הולך לו ובמוצאי י"ט היה משתדל לטעום חמץ וכן חדש באורתא נגהי תמניסר. והיה נמנע לאכול לאחר פסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח וכ"ז להיכרא לעשיית המצוה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו:
קפו עריכה
המצות של כל ימי הפסח יהיו מחטים משומרות משעת קצירה והחמיר מאד בדבר מחמת שבמדינתנו מצוין מאד מי גשמים בימי הקציר והתבואה על פני השדה ועוד כמה חששות דהוי כמו אתחזק ריעותא:
קפז עריכה
מותר לאכול מאכלים ותבשילין העשוים מקמח מצות ואין לחוש שמא נשאר מקום שלא נאפה יפה ובשיבא במים יחמיץ דאף שלא נאפה כל צרכו עכ"פ לא נרע מקליות שאינו מחמיץ. (ע' ש"ע סי' תס"ג סעיף ג' ובאוריו ס"ק ה'):
קפח עריכה
להזהר לעמוד בעת אפיית מצות. והוא ז"ל היה אופה המצות שאוכלין בלילה, ראשונה עם שאר המצות כאחד ולא היה מקפיד לאפותן בע"פ אחר חצות (ע' ש"ע שלו סי' תנ"ח ס"ק א') גם לא עשה בהם סמנים כהן לוי רק היה בורר המובחרים שבהם למצות ליל ראשון:
קפט עריכה
בע"פ מנהגו להפריש הלה מהמצות ונותנן לכהן לאכול (ע' לעיל סעי' ק"ד) ובכל ימות השנה מפריש חלת האור (פעולת שכיר ד):
קצ עריכה
בע"פ אחר חצות היה אומר פסוקי עשיית קרבן פסח שבתנ"ך היינו בפ' בא מן ויאמר ה' אל משה ואל אהרן עד פסח הוא לה'. ומן ויקרא משה עד כן עשו. ומן ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח עד כן עשו. ובפ' אמור אלה מועדי ה' עד פסח לה'. ובפ' בהעלתך וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית עד ולאזרח הארץ. ובפ' פינחס פסוק ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה' ובפ' ראה שמור את חדש האביב עד לא תעשה מלאכה. וביהושע מן ויחנו בני ישראל בגלגל עד בעצם היום הזה קאפיטל ה'. ובמלכים ב' קאפיטל כ"ג מן ויצו המלך את כל העם עד לה' בירושלים ובדברי הימים ב' קאפיטל ל' מן וישלח יחזקי' על כל ישראל עד וירפא את העם. ובקאפיטל ל"ה מן ויעש יאשי' בירושלים עד נעשה הפסח הזה:
קצא עריכה
סדר של פסח מוזגין הכוס ומקדש ונוטלין לידים ומברבין על נטילת ידים ומטבל בחומץ ומברך בפה"א ואוכל כזית ואינו מברך ברכה אחרונה ואח"כ מביאין הקערה עם המצות מגולין מסודרת שני מצות (ע' ש"ע שלו סי' תע"ג ס"ק י"א) ומרור וחרוסת וזרוע וביצה כזה:
| מרור | חרוסת | |
| מצה | ||
| זרוע | ביצה |
ובוצע ומטמין לאפיקומן ונשאר פרוסה ושלימה פרוסה מלמעלה ומניח הזרוע והביצה תחת השלימה והמצה מחפה אותם ומרור וחרוסת מלמעלה ומגביה הקערה בעצמו ואומר הא לחמא עניא וכלם שומעין ואח"כ נוטלין הקערה מעל השולחן ואז מוזגין הכוס ושואלין מה נשתנה ואומר הגדה וכולם שומעין וכשמגיע לעשר מכות נותנין לו כלי והוא שופך יו"ד פעמים וכן בסימן דצ"ך וכו' שופך ג"פ וכוס שלו עומד מעוטר בכל הכוסות של בני הבית והכוס שלו באמצע ואומר הגדה עד שמגיע למצה זו מביאין הקערה ואומר ממצה זו עד אשר גאלנו ומכסים הקערה ואומר אשר גאלנו ומברך בפה"ג ושותה הכוס ואח"כ מגלים פני הכלה לאחר שבע ברכות הנ"ל דהיינו יין קדוש זמן ענט"י בפה"א אשר גאלנו היא ברכת שעשה נסים ובפה"ג על כוס שני ואח"כ נוטלין לידים ומברכין ענט"י והמוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ובוצע שניהם ואח"כ אוכלים מרור מרוסק כזית ושיעורו ביצה (עיין לעיל בליקוטי דינים סעיף ק"ה) ומשקעו בחרוסת וכן הכריכה ג"כ משקע בחרוסת ואח"כ אוכלין הביצה. וטעם האכילה לא מפני אבילות כי ח"ו להזכיר אבילות ט"ב היום רק הטעם שהוא זכר לחגיגה כי צלי אין לאכול בפסח זכר לפסח רק בשר זכר לפסח וביצה זכר לחגיגה ואח"כ אוכלין אפיקומן כזית ודוקא קודם חצות אבל הלל אין להקפיד אם הוא אחר חצות בהמ"ז הכוס מעוטר שפוך חמתך והלל וא"א יהללוך כלל רק הודו ונשמת וישתבח וחותם בברכות ישתבח הפייט אחד אלהינו:
קצב עריכה
בהפטורת יום שני אין מדלגין מפסוק וטמא התופת שהוא אחר פסוק אך לא יעלו וכו' וכל הפסוקים שלאחריו אין מדלגין כלל רק הפסוק ואת הבמות אשר ע"פ ירושלים מדלגין שמדבר בגנותו של שלמה:
קצג עריכה
בשביעי ואחרון של פסח אומרים מויושע עד סוף השירה פסוק בפסוק. פיוט אי פתרוס יום ליבשה ובאחרון של פסח גם פיוט לבעל התפארת אומרים בקול זמרה פסוק בפסוק. ובשביעי פיוט אמרו לאלהים אדירים. ובשמיני פיוט מה מועיל רשע וכל פיוט השירה בז' וח'. ובשבת חוה"מ פיוט דודי שליט בכל מפעל עד גמירא מאריכים בתודה וקול זמרה:
קצד עריכה
שיר של יום לימי הפסח. יום א' קי"ד בצאת ישראל. ב' ע"ח משכיל לאסף. ג' פ' רעה ישראל. ד' ק"ה הודו לה' קראו. ה' קל"ה הללו את שם. ו' מ"ו הריעו לאלהים. כל המזמורים הללו חל שבת בא' מהם נדחה מפני שיר של שבת ולמחרת השבת מתחיל משיר שפסק ואומר בכל יום כסדר הנ"ל והאחרון נדחה. שביעי של פסח י"ח למנצח לעבד. אחרון של פסח קל"ו הודו לה' כי טוב:
קצה עריכה
יוצר ועתה בנים שירו למלך אומרים בקול זמרה פסוק בפסוק ופיוט ה' קנני ראשית דרכו ופיוט עשרת הדברות אומרים במתון ונעימה והש"ץ מפסיק בנעימה כל ענין וענין:
קצו עריכה
שיר של יום לשבועות יום א' י"ט. יום ב' ס"ח: