מעשה רב הלכות ימים נוראים

מעשה רב

בסליחות א"א וידוי אשמנו כ"א פעם אחד ולא ג"פ:

בר"ה ויו"כ מתפללין מעומד ולא בכריעה. גם אין להרים קול יותר מבתפלת כל השנה (עיין ש"ע שלו סי' תקפ"ב ס"ק י"א וס"ק כ"ב) כל הרשעה כלה כעשן בכף:

בחזרת הש"ץ אין אומרים הצבור וכתוב בספר כ"א הש"ץ לבדו:

הפיוט מר"ה ויו"כ אומרים בתוך התפלה רק בקדושה אין מפסיקים בפיוטים ואומרים הפיוט מכל הקדושה קודם לדור ודור כו':

א"א שום מזמור קודם תקיעת שופר ולא היהי רצון הנדפס במחזורים ולא ובכן יה"ר בין כל סדר וסדר. וכן א"א י"ג מדות בהוצאת ס"ת:

בר"ה אין מאריכין בתפלה יותר מדאי שאין להתענות בו עד חצות כמו שארי י"ט ואם נמשך עד חצות מתפללין מנחה קודם סעודה וא"א אבינו מלכנו. ואין לבכות בר"ה כמבואר בעזרא אל תבכו וכו' (פעולת שכיר ב) והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יו"ט:

שיר של יום לר"ה ב' ימים פ"א הרנינו. ואומרים אותו בבקר אחר שיר הכבוד:

לא היה הולך לנהר או לבאר לומר תשליך:

בליל שני מברך זמן אף בלא פרי חדש. ופעם אחד ביום ראשון לפנות ערב הביאו לו דורון פרי חדש לברך עליו שהחינו בערב והוא תיכף כשראה אותו בירך עליו זמן כמנהגו לברך שהחינו בשעת הראיה. ואין לאכול ענבים בר"ה והטעם ע"פ הסוד (פעולת שכיר ג):

אין מברכין על הדלקת הנר בעיה"כ (עיין ש"ע שלו סי' תר"י ס"ק ד'):

ח"ו להדליק נרות ביו"כ ע"י א"י אלא מעמידין לאמפין# מלאים חלב בכדי שידליק עד מוצאי יו"כ ומוטב שלא לומר שום פיוט מלומר לפני נר שהודלק ע"י א"י:

הוידוי אשמנו ועל חטא בחזרת הש"ץ אומר הש"ץ לבדו והצבור שומעין:

יוצר בשכ"מ מלכותו בקהל כו' א"א אותו אחר קדושה דיוצר כ"א בתוך חזרת הש"ץ אחר שמסיימים ליושב תהלות לרוכב ערבות קדוש וברוך שאחר הפיוט דקו"ב אומרים בשכ"מ מלכותו בקהל וכו' עד גמירא:

לזהר מאד מאד להתפלל תפלת נעילה בזמנה כשהחמה בראש אילנות:

בבוקר אחר שיר הכבוד אומרים שיר של יום מזמור ל"ב אשרי נשוי פשע: