מעשה רב הלכות יום טוב
| מעשה רב |
קסב
עריכהביו"ט אין אומרים מערבית כלל:
קסג
עריכהקרוב"ץ של רגלים אומרים אחר הלל קודם "אין כמוך". ואומרים בניגון, ואין אומרים "ובכן לך תעלה קדושה". ומוסף יום ראשון של פסח ושל שמיני עצרת, ושחרית ומוסף של ראש השנה ויום הכיפורים – אומרים תוך התפילה.
קסד
עריכהבשעת הוצאת ס"ת אין אומרים רק בריך שמי' ולא שום רבש"ע ומנגנין על הכל כל פסוק בפ"ע ביו"ט היינו הש"ץ מנגן על הכל כו' עד ויתנשא ואח"כ חוזרין הצבור ועונין אותו פסוק וחוזר הש"ץ ומנגן שמו כו' וחוזרין הצבור וכן עד גמירא:
קסה
עריכהביו"ט עולה לחמישי. ואם א"א לכוון לקרות לחמישי הפסוקים המדברים בענינו של אותו יום עולה בפסוקים המדברים בענינו של יום:
קסו
עריכהבנ"כ <=בנשיאת כפים> לשמוע כל מלה מפי הכהנים ולא לומר שום פסוקים:
קסז
עריכההכהנים יפרידו כל האצבעות ולא לעשות חמשה אוירים:
קסח
עריכהלא יאמר הש"ץ או"א רק תיכף כשמסיים הש"ץ ולך נאה להודות ועונין הצבור אמן קורא החזן העוסק בצרכי צבור כהנים לא הש"ץ. כשיש שני כהנים יקרא החזן כהנים ולאחד לא יקרא והש"ץ מקרא לכהנים יברכך כו':
קסט
עריכהבשבת חוה"מ או יו"ט שחל להיות בשבת הנוסח בוהשיאנו ואמרת לברכנו קדשנו במצותיך כו' וא"א או"א רצה במנוחתנו:
קע
עריכהאחר עלינו אומרים שיר היחוד ושיר הכבוד אם יש שהות ואומרים במתון דבנגון פסוק בפסוק ואין הש"ץ ולא הצבור מדלג שום פסוק. רק הש"ץ אומר פסוק א' והצבור חוזרין ואומרין אותו פסוק ועוד פסוק א' והפסוק שהצבור מוסיפין גם הש"ץ אומר עמהם ומוסיף פסוק א' בקול רם וכן עד סוף שה"כ ואח"כ אומרים מזמור השייך לאותו יום כמבואר כל א' במקומו ומועדו. קדיש. אדון עולם:
קעא
עריכהאם נמשך סדר התפלה של יו"ט עד חצות מתפלל מנחה קודם סעודה:
קעב
עריכהמותר לטחון חריין ביו"ט (הערת פעולת שכיר א):
קעג
עריכהמת ביו"ט ראשון כל עסקיו על ידי עממין ביי"ט שני כל עסקיו ע"י ישראל ומותר להלינו ליום טוב שני כדי שיתעסקו בו ישראל (והוא כדעת הראב"ד ז"ל שהביא הב"י סי' תכ"ו) (הערת פעולת שכיר ב):
קעד
עריכהאין מניחין תפלין בחולו של מועד (ע' בש"ע שלו סי' ל"א ס"ק ד') ומכבדים את המועדות בכסות נקיה ובאכילה ושתי' קרוב ליו"ט גמור. ומקפיד על הנוהג בו מנהג חול כמו האומרים במוצאי יום טוב לחוה"מ [גוט וואך] ופשיטא שלא לישב בחנות או שאר פרגמטיא שאינו מותר כ"א בדבר האבד. ובאסרו חג מזדרז מאד להניח תפלין בבקר בבקר:
קעה
עריכהבשבת חה"מ פסח וסוכות ובשבועות יום ב' אחר יוצרות קודם אין כמוך קורין המגלה בניגון וטעמי' ממגלה הנכתבת בגליון כס"ת עם עמודים וא' קורא וכולם שומעין והקורא מברך שתי ברכות על מקרא מגלה ושהחינו. ופעם א' איקלע מילתא שנחלש מאד בשחרית וצוה להוציא הס"ת לקרות ולא קראו המגלה. ובמנחה צוה לקרות המגלה ולברך כמו בבקר (פעולת שכיר א):