מעשה רב הלכות נטילת ידים וברכת המזון

מעשה רב

עזעריכה

אם עשה צרכיו קודם הסעודה יטול ידיו ויאמר אשר יצר וענט"י ולא יעשה באופן אחר היינו לומר מקודם אשר יצר ולטול שנית ולברך ענט"י כי מאחר שידיו נקיות אין לברך ענט"י על נטילה שניה לכן יעשה כנ"ל וא"י וענט"י חדא ענינא הוא. (ר"ל שאם מברך בתחלה ענט"י ואח"כ א"י ג"כ לית לן בה משום הפסק. וע' ש"ע שלו סי' קס"ה סק"א):

עחעריכה

נט"י לסעודה נוטל יד ימין תחלה ומברך ענט"י קודם שמנגב ידיו. ולא יאמר שאו ידיכם ולא מזמור לדוד. ויאמר המוציא בלא רשות:

עטעריכה

פת הבאה בכיסנין צריך נט"י אם קובע סעודה עליו:

פעריכה

עוגה שלש אותה בשומן וחמאה ומי ביצים כולם נקראים פת הבאה בכיסנין:

פאעריכה

דבר שטבולו במשקה צריך נט"י בברכה היינו איין גיטאכץ ולעקוך כשמטבילין אותה ביי"ש או בשאר משקה שהוא משבעה משקים. (עיין ש"ע שלו סי' קנ"ח ס"ק י"א):

פבעריכה

דברים הבאים בסעודה שלא מחמת הסעודה טעונין ברכה לפניו ולא לאחריו היינו דברים שאינן קבועים להיות בתבשילי הסעודה:

פגעריכה

פאלעטרון א"צ ברבה בתוך הסעודה. (הוא מין עשב מצוי בעירנו ועשוי לאכלו בתוך הסעודה להמשיך אכילה ושתי'):

פדעריכה

מים אחרונים חובה ומצוה כמו מים ראשונים (עיין בש"מ שלו סי' קפ"א ס"ק י"ב). ולא יפחות מרביעית ובתוך כלי:

פהעריכה

לבהמ"ז נוטל רשות ומתחיל ברוך אתה ולא ברוך הוא וב"ש:

פועריכה

טוב לעטר כוס של בהמ"ז וקידוש והבדלה שיהא ששה כוסות סביב. וה"ה לכל היו"ד דברים וד' לעיכוב:

פזעריכה

סיום ברכה שלישית בונה ירושלים אמן: