מלבי"ם על משלי כב א

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ב • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ב, א':

נִבְחָ֣ר שֵׁ֭ם מֵעֹ֣שֶׁר רָ֑ב
  מִכֶּ֥סֶף וּ֝מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב׃



"נבחר שם מעושר רב", קניני העושר הם קנינים מדומים בלתי דבוקים מתעצמים עמו, ופתאום יורש ואבד העושר בענין רע, אבל השם שקנה על ידי מעשיו הטובים הם מתעצמים בנפשו בלתי נפרדים ממנו, תכלית העושר הרב יותר מן הצורך להשיג כבוד ושיהיו דברים נשמעים, וזה ישיג יותר בעל השם. והעושר רב צריכה שמירה וגוזל שנת בעליו, לא כן "השם, מכסף ומזהב חן טוב" הכסף והזהב אין להם מעלה פנימית רק הסכמיית שהסכימו עליהם לתת להם שיוי יותר על יתר המתכיות, ודוגמתו החן טוב, שאדם מוצא חן בעיני אנשים מצד ההסכמה, אבל זה יותר טוב לו מכסף ומזהב שישיג, שמציאות חן הוא נמצא בו בעצמו לא בדבר אחר, וגם שמה שיוכל להשיג אצל שליט ושרים ע"י שיתן כסף וזהב, ישיג יותר ע"י מציאות חן, והנה השם הוא לפי המעשים והחן הוא מצד החנינה כמ"ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני, ונגד זה העושר הוא הקנין שלו ונבחר ממנו השם שהוא קנין עצמי לו, והחן שאינו קנין רק מוצאו בעיני אחר טוב מכסף וזהב שיתנו לו אחרים:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.