מלבי"ם על מיכה ד יג
<< | מלבי"ם על מיכה • פרק ד' • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
"קומי ודושי בת ציון" מצייר זמן מלחמת גוג ומגוג שאז קבצם כעמיר גורנה להסיר המוץ מן הבר, ומצוה אל בת ציון שתקום ותדוש כעגלה דשה, "כי קרנך אשים ברזל", להלחם בקרן ולנגח מן המון גוג "ופרסותיך אשים נחושה" לענין הדישה לברר הדגן מן המוץ, "והדיקות עמים רבים", ולהסיר הקליפה היינו לכלות הרשעים עד שישאר קמח נקי, "והחרמתי לה' בצעם" הבצע והחמס שלקחו מישראל יהיה חרם והקדש לה' כי קדש ישראל לה' וממונם כממון הקדש, וגם "חילם" של עצמם שאינם ע"י בצע מישראל ואינו חרם, מ"מ יהיה לה' מצד שהוא "אדון כל הארץ" והכל שלו:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על מיכה · ד יג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.