מלבי"ם על מיכה ד ז
<< | מלבי"ם על מיכה • פרק ד' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשַׂמְתִּ֤י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהֹוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
"ושמתי את הצולעה לשארית", שעשרת השבטים שקראם בשם צולעה הם נאבדו מכלל ישראל, ונדמה שאינם במציאות כלל, או שלא נשארו באמונתם ונהיו ככל הגוים, אשים אותם שיהיו שארית ישראל ויתגלו.
"והנהלאה", הם שבט יהודה שהיה שארית ישראל רק שדחו אותה הלאה מגוי אל גוי, וממקום אל מקום, מקום אחר הלאה, והיו חלושים מאד ונתמעטו ע"י הריגות ובלבולים, אשימם לגוי עצום, "ומלך ה' עליהם",
- א) שיהיו תחת מלכות ה' והשגחתו,
- ב) שתהיה המלוכה "בהר ציון",
- ג) שיהיו "מעתה ועד עולם" היינו מעת הגאולה עד נצח כי לא יגלו עוד:
ביאור המילות
"והנהלאה", נגזר ממלת גש הלאה שמורה על התרחקות:
<< · מלבי"ם על מיכה · ד ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.