מלבי"ם על ירמיהו נ כט
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק נ' • פסוק כ"ט | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל ׀ רַ֠בִּ֠ים כׇּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־[לָהּ֙] פְּלֵיטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפׇעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהֹוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
"השמיעו" צייר שאחר שישראל נסו מארץ בבל מצוה שנית שיקבצו עמים "רבים, וכל דרכי קשת, ויחנו עליה מסביב" כדי "שאל יהי לה פליטה", שלא יניחו איש לנוס עוד מן העיר.
"שלמו לה כפעלה", הפעל הוא העסק, והמעשה הוא גמר הדבר, ושלמו לה תשלומין לפי העסק שהתעסקה, ותעשו לה מדה במדה, "ככל אשר עשתה", ומפרש "שלמו לה כפעלה, כי אל ה' זדה", העסק שלה היה מצד שזדה אל ה' לכפור ביכלתו, "וככל אשר עשתה עשו לה כי זדה אל קדוש ישראל" המעשה עצמה ששרפו בהמ"ק ועיר הקדש שהוא מעשה נגד קדוש ישראל, שבשם זה נקרא בו מצד קדושת ישראל וקדושת הקדש והמקדש השוכן בה:
ביאור המילות
"רבים". מענין רובה קשת:
"כפעלה, כאשר עשתה". הפעל, הוא העסק. והמעשה, הוא העשיה והגמר, עי' מ"ש (ישעיה ה' מ"ב), ועל העסק שלא עשה עדיין לא יצדק עשו רק שלמו:
"ה' קדוש ישראל". כ"מ שאמר ה', ידבר עליו מצד בורא העולם בכלל. ואלהי ישראל, הוא הקשר שי"ל עם ישראל (כמ"ש ישעיה א' ד' ובכ"מ). וקדוש ישראל, יציין מצד קדושת ישראל שיתקדשו על כי קדוש ה':
<< · מלבי"ם על ירמיהו · נ כט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.