מלבי"ם על ירמיהו נ כ
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק נ' • פסוק כ' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֩ וּבָעֵ֨ת הַהִ֜יא נְאֻם־יְהֹוָ֗ה יְבֻקַּ֞שׁ אֶת־עֲוֺ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ וְאֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־חַטֹּ֥את יְהוּדָ֖ה וְלֹ֣א תִמָּצֶ֑אינָה כִּ֥י אֶסְלַ֖ח לַאֲשֶׁ֥ר אַשְׁאִֽיר׃
"בימים ההם יבקש את עון ישראל", ישראל הם עשרת השבטים שהם עבדו ע"ז שזה נקרא עון, שמורה על עוות השכל והכפירה, זה לא יהיה במציאות כלל כי יתבטל יצרא דע"ז.
"ואת חטאת יהודה", יהודה לא הכחישו את ה' רק היו להם חטאים מצד התאוה שזה נקרא חטאת, והגם שזה יהיה בעולם במציאות, בכ"ז "לא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר" לאלה שאשאיר מן הגולה אסלח להם חטאתיהם ולכן לא ימצאו:
ביאור המילות
"עון, חטאת". הבדלם מבואר בכ"מ עוון גדול מחטאת, שהוא עוות המחשבה:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · נ כ · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.